בֵּאדַ֗יִן הַיְתִיו֙ מָאנֵ֣י דַהֲבָ֔א דִּ֣י הַנְפִּ֗קוּ מִן־הֵֽיכְלָ֛א דִּֽי־בֵ֥ית אֱלָהָ֖א דִּ֣י בִירֽוּשְׁלֶ֑ם וְאִשְׁתִּ֣יו בְּה֗וֹן מַלְכָּא֙ וְרַבְרְבָנ֔וֹהִי שֵׁגְלָתֵ֖הּ וּלְחֵנָתֵֽהּ׃
אבן עזרא
את נשף חשקי. הלילה ששתה בכלים ופחד כאשר קרא לו דניאל הכתב (דניאל ה' ג'):
מנחת שי
ורמיו. היו"ד נחה והוא"ו נעה כמו המסיו את לב העם (יהושע י״ד:ח׳) וכן אשתיו חמרא היתיו. מאני דהבא (דניאל ה׳:ג׳). וכתב ר' אלייא המדקדק דברוב הספרים כל אלו הואוי"ן הן שרוקין בטעות וראוין להיות בלי נקוד: