פרשנות מצטטת על דניאל ה:כט

והיו שרי יהודה רגמתם רוגמין אותן - כך שנויה ברייתא במכילתין משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שהיו לו שני בנים אחד גדול ואחד קטן אמר לקטן העמידני עם הנץ החמה אמר לגדול העמידני בג' שעות בא הקטן להעמידו עם הנץ החמה ולא הניחו גדול אמר לו לא אמר לי אלא עד ג' שעות והקטן אמר לא אמר לי אלא עד הנץ החמה מתוך שהיו עומדים צהובין ננער אביהן אמר להן בניי מכל מקום שניכם לא כיוונתם אלא לכבודי אף אני לא אקפח את שכרכם מה שכר נטלו שבטו של בנימין שירד תחילה לים ששרתה שכינה בחלקו שנאמר וכו' ומה שכר נטלו שבטו של יהודה זכה למלכות שנאמר שרי יהודה רגמתם אין רגמתם אלא מלכות שנאמר באדין אמר בלשצר והלבישו לדניאל ארגוונא (דניאל ה׳:כ״ט):

דניאל לא קבל. וכמ"ש אמר לנסכא ליה שהיל"ל אמר ונסכו ליה וכמ"ש דניאל ה' כ"ט אמר והלבישו אלא אמר ולא עשה שלא קיבל (ופשט הכתוב ומנחה וניחוחין אמר להקריב קדמוהי ונסכין אמר לנסכא ליה ע"פ מדה ט'):

ודלת ראשך כארגמן. אמר הקב"ה לישראל, הדלים והרשים שבכם חביבים עלי כדוד, דכתיב (זכריה י"ב) והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדויד, וי"א כדניאל דכתיב ביה (דניאל ה') והלבשו לדניאל ארגונא ^נגדריש ראשך מלשון דל ורש [בחיסור א', וכמו שכתבנו בריש אות הקודם], ותפס המשל כדוד וכדניאל ביחס לשם ארגמן, בדניאל כתיב והלבישוהו ארגונא, ובדוד י"ל משום דכתיב ביה והוא אדמוני יפה עינים, וארגמן מראה אודם יפה לו, וכמבואר בפסיקתא איכה (ק"כ א') פורפירא – ארגמן. והחביבות מהקב"ה להם, בדוד כתיב ויהי דוד בכל דרכיו משכיל וה' עמו, והיינו חביבות יתירה. ולדניאל חבה יתירה נודעת שנתגלו לו סודות מקץ הימין מה שלא נגלה לזולתו, כנודע. ומה שהמשיל דוקא לארגמן שמזה יוצא היחס לדוד ולדניאל ולא לענין אחר ולאנשים גדולים זולתם, י"ל משום דגם בהו מצינו ענין דלות ושפלות, דדוד נלקח למלוכה מאחר הצאן כנודע במקרא, ודניאל הורד מגדולתו כמבואר במגילה ט"ז א', התך זה דניאל, ולמה נקרא שמו התך שחתכוהו מגדולתו. .
(שם)

אוקיר אנוש מפז. בו בלילה אכבד את דניאל מפז כשהביאוהו לקרות מכתב מנא מנא תקל ופרסין (דניאל ה׳:כ״ה) באדין אמר בלטשצר והלבישו ית דניאל ארגונא וגו':