וְ֠דָנִיֵּאל כְּדִ֨י יְדַ֜ע דִּֽי־רְשִׁ֤ים כְּתָבָא֙ עַ֣ל לְבַיְתֵ֔הּ וְכַוִּ֨ין פְּתִיחָ֥ן לֵהּ֙ בְּעִלִּיתֵ֔הּ נֶ֖גֶד יְרוּשְׁלֶ֑ם וְזִמְנִין֩ תְּלָתָ֨ה בְיוֹמָ֜א ה֣וּא ׀ בָּרֵ֣ךְ עַל־בִּרְכ֗וֹהִי וּמְצַלֵּ֤א וּמוֹדֵא֙ קֳדָ֣ם אֱלָהֵ֔הּ כָּל־קֳבֵל֙ דִּֽי־הֲוָ֣א עָבֵ֔ד מִן־קַדְמַ֖ת דְּנָֽה׃ (ס)
פרי מגדים
עם עמ״א וא״ר ב׳ דמעריב צריך להמתין זמן רב טורח הציבור משא״כ בשחרית זמן מועט יכולין להמתין בבית הכנסת יע״ש וה״ה בחורף אם יקדימו כו׳ יש להמתין עמ״ש אי״ה באות ג׳: ועפר״ח האריך אי תפלה ד״ת או מדרבנן עסי׳ ק״ו במ״א המחבר כר״מ דמ״ה הוי ולכאורה והר״מ קולא דנשים חייבות רק פ״א במעל״ע לגירסתו ברכות ך׳ ב׳ תפלה פשיטא מה״ד ערב ובוקר וצהרים מ״ע שהז״ג קמ״ל דמ״ה אין קבע וא״כ כיון שהתפללה פ״א במעל״ע יצאה ד״ת ואינך מ״ע דרבנן פטורות כמו הלל וכדומה משא״כ למ״ד תפלה דרבנן וגרס דרחמי נינהו מחויבות בג׳ תפלות ומיהו למ״ש המ״א בסי׳ דוקא במוצ״ש לא קבלוה כו׳ ואפשר למ״ד דרבנן קאמר מ״ש הפר״ח מדניאל וזמנין תלתא יכול בגולה כו׳ ועוד הוכחות דתפלה דרבנן הנה הכ״מ בפ״א מתפלה יע״ש א״ש דמ״ה פ״א במעל״ע די ומדרבנן ג׳ פעמים והך נמי ספק התפלל אין חוזר ומתפלל א״ש דיכול להתפלל תפלה אחרת ולית כאן ספק תורה. ואי״ה בק״ו יבואר:
עץ יוסף
יכול יהא מתפלל שלשתן כאחת כו'. דע שהנוסחא הישנה היתה יכול יהא מתפלל בכל שעה כבר פירש בדניאל וזימנין כו'. יכול יהא אומר שלשתן כאחת כבר פירש דוד ערב וגו'. שכן הובא נוסחא זו בשם מדרש דברים רבה פ"ב ביפ"מ ובספר כסף נבחר. ולפי נוסחא זו כך פירושו יכול יהא מתפלל בכל שעה כבר פירש בדניאל כו' והא דלא אמר כבר מפורש ע"י דוד ערב ובקר כו' כדמייתי לקמן. י"ל דודאי אין הכוונה באומרו יכול מתפלל בכל שעה שלא יפסיק שום רגע. דתורתו ומלאכתו אימתי נעשית. אלא ודאי הכוונה שיתפלל פעמים אין מספר כפי רצונו. וא"כ אין מדברי דוד ראיה. דערב ובקר וצהרים היה מתפלל אבל לא אמר כמה תפלות היה מתפלל בכל פעם. ולכן הוצרך להביא מדניאל דכתיב זמנין תלתא וכיון שכבר למדנו המספר שוב שפיר הביא ראיה ששלש תפלות הללו אינם בבת אחת אלא בשלשה זמנין ערב ובוקר וצהרים [צל"ח]. והנוסחא הישנה היא נוסחת הבבלי. והנוסחא שלפנינו היא נוסחת הירושלמי. והכי פירושו יכול יהא מתפלל השלשה תפלות כאחת כבר פירש בדניאל וזמנין כו' ר"ל מפורש בדניאל שהתפלה צריכה להיות בשעות מחולקות. וקאמר יכול יהא מתפלל בכל שעה שירצה ר"ל דאף דשמעינן מדניאל שיהיו בשעות מחולקות סד"א שלא יהיה שחרית ערבית ומנחה. אלא ג' שעות מחולקות שירצה. וקאמר שמדוד ילפינן דג' שעות היו ערב ובוקר וצהרים [יפ"מ]:
משנת ארץ ישראל
המונח "גמילות חסד" מופיע לעתים רחוקות גם במשמעות רחבה עוד יותר, כגון "שכן מצינו בדניאל איש חמודות שהיה מתעסק בגמילות חסדים. ומה הן גמילות חסדים שהיה דניאל מתעסק בהם אם תאמר עולות וזבחים מקריב בבבל והלא כבר נאמר 'השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה כי אם במקום אשר יבחר ה' באחד שבטיך שם תעלה עולותיך' (דברים יב יג-יד) אלא מה הן גמילות חסדים שהיה מתעסק בהן? היה מתקן את הכלה, ומשמחה, ומלווה את המת, ונותן פרוטה לעני, ומתפלל שלשה פעמים בכל יום ותפלתו מתקבלת ברצון, שנאמר 'ודניאל כדי ידע די רשים כתבא על לביתה וכוין פתיחן ליה בעליתה נגד ירושלים וזימנין תלתא ביומא הוא ברך על ברכוהי ומצלא ומודא קדם אלהה כל קבל די הוא עבד מן קדמת דנא' (ודניאל כאשר ידע שהכתב נרשם בא לבית וחלונות פתוחים לו בעלייה לכיוון ירושלים ושלוש פעמים ביום הוא מברך את ברכותיו, ומתפלל ומודה לפני האל, הכול כפי שעשה לפני כן – דניאל ו יא)" (אבות דרבי נתן, נו"א פ"ד, עמ' 21). אם כן, גמילות חסדים כאן היא כינוי לכל המצוות. ברם זהו שימוש נדיר במונח, ובדרך כלל הוא מיוחד לעשיית חסד בין אדם לחברו.