כֵּן֮ אֲמַר֒ חֵֽיוְתָא֙ רְבִיעָ֣יְתָ֔א מַלְכ֤וּ רביעיא [רְבִיעָאָה֙] תֶּהֱוֵ֣א בְאַרְעָ֔א דִּ֥י תִשְׁנֵ֖א מִן־כָּל־מַלְכְוָתָ֑א וְתֵאכֻל֙ כָּל־אַרְעָ֔א וּתְדוּשִׁנַּ֖הּ וְתַדְּקִנַּֽהּ׃
בכור שור
והנה עומד על היאור. לפי שכל חיותם של מצרים מן היאור שמשקה את הארץ נראה לו השובע והרעב ע"י היאור וע"י זה החלום נעשה גדול פרעה על כל המלכים שנעשו כל אנשי ארצו עבדים קנויים לו כמו שאמר בסוף הפרשה והייתם עבדים לפרעה וגם כל הארץ אמרו שניצולו בשביל מה שהראה להן הק"ב שנאצרה התבואה בשובע לשני הרעב שאם לא נודע לא היו אוצרים והיו מתים בשני הרעב ואמר שכולם נוצלו ע"י פרעה זה דרך רחמנתו של הק' שכל אומה שהוא מוסר עמו ישראל להם מגביהם למעלה כדי שלא יאמרו ביד אומה שפלה מסר את בניו ולפיכך נעשה פרעה גדול כמו שפי' וגם יוסף אצר לו אוצרות גדולות עד שלקט כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען וגם בהמתם וקניינם ואדמתם וגופם לו לעבדים וכן מצינו בנבוכדנצר כשהגלה את ישראל כבש כל העולם כדכתיב (ירמיהו כ״ז:ח׳) והיה הגוי והממלכה אשר לא יתן את צאורו בעול מלך בבל וגו' וכן מצינו ברומי שהחריבו הבית שני שיצא טבעם בכל העולם כולו כמו שנא' (דניאל ז׳:כ״ג) ותיכול כל ארעא ותדושינה ותדוקינה:
פירוש מהרז״ו
מי לי בשמים. ועמך לא חפצת בארץ. הנה לפי פשוטו אמר אסף פסוק זה להלל את הש"י מי לי בשמים עמך ולמוד מסופו ועמך לא חפצתי בארץ (פי' לצרף עמך בעבודתי אחר אלא אותך לבדך) וכמ"ש בהדיא בד"ר פרשה ב' סימן ל"ב בדרך המדות. אך חז"ל דקדקו משמעות המקרא לפי מה שכתוב מי לי בשמים שמשמע שאין לו בשמים וכן עמך לא חפצתי בארץ שאינו חפץ להיות עמם בארץ שזה כפירה גמורה. על כרחינו שהרשעים אמרו כן. ועדיין צריך ביאור איך דורשים מלכות רמוליס. על זה וכיוצא בו נאמר ממרחק תביא לחמה כמ"ש בפסיחתא סוף פרשה כ"ג והובא ילקוט תהלים ע"ג על פסוק שקודם לזה בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני מי לי בשמים אחר כבוד גדול שכיבד את הוריו אז תקחני עי' מש"ש בפירושי ותבין כאן והיינו אחר מלכות רביעית שבדניאל אז תקחני וע"כ דורשים גם פסוק הסמוך מי לי בשמים ג"כ על הרביעית וע"פ מדה ט' יחסר תיבת ואומרת כאלו כתוב ואומרת מי לי בשמים וכן הוא לקמן סוף פרשה י"ג ע"ש:
עזרא בן שלמה
וקראו משולש שהם היו מלכי מזרח וכבשו ג' רוחו' העול' כדכתיב (ישעיה מ"ו) קורא ממזרח עיט. ואומר (שם מ"א) מי העיר ממזרח וכבש ג' הרוחות כדכתיב ראיתי את האיל בעל קרנים מנגח ימה וצפונה ונגבה ואומר (ד"ה ב' לו) כה אמר כורש מלך פרס כל ממלכות הארץ נתן ה' אלהי השמים לי. ותור זה הרשעה היא החיה הרביעית הנוראה והעצומה שראה דניאל ורצה לעמוד על אמיתת ענינה כדכתיב קרבית על חד מן קמי' ויציבא וגו' ועלי' נאמר (דניאל ז') ותאכל כל ארעה ותדושנה ותדקנה אמר ר' יוחנן זו חייבת שטבעה יוצא בכל העולם כולו.