פרשנות מצטטת על דניאל ח:כ

הָאַ֥יִל אֲשֶׁר־רָאִ֖יתָ בַּ֣עַל הַקְּרָנָ֑יִם מַלְכֵ֖י מָדַ֥י וּפָרָֽס׃

עזרא בן שלמה

זה כתבתי לפי שראיתי ב"ד (נ"ל במדרש או ב"ר). איל משולש זה יון ומביא את האיל בעל קרנים שנאמר בדניאל לסיוע (ונ"ל בזה שבוש או טעות סופר כי האיל בעל קרנים בפי' נאמר בדניאל שהוא מלכי מדי ופרס ופירשתי עוד ד' לשונות של גאולה מה טעם היות ד' לא פחות ולא יותר):
שאל רבBookmarkShareCopy

רבנו בחיי

ואת הצפור לא בתר. מה שבתר הבהמות ולא העופות. לפי שהבהמות רמז לעובדי אלילים שנמשלו לבהמות שנאמר (תהילים כ״ב:י״ג) סבבוני פרים, וכתיב (דניאל ח׳:כ׳) האיל אשר ראית, וכתיב (שם) והצפור השעיר, והם עתידים להיות כלים, אבל ישראל נמשלו ליונה, שנאמר (שיר השירים ה׳:ב׳) יונתי תמתי, וכתיב (שם ב) יונתי בחגוי הסלע, וישראל יהיו קיימים לעולם, ועל כן לא בתר העופות.
שאל רבBookmarkShareCopy

ביאור יש"ר

ויבתר, חתכם כל אחד לשני חלקים, שכן דרך כורתי ברית בימים ההם לחלק בהמה ולעבור בין בתריה, ובחרו בזה המעשה להורות על ההסכמה שעשו ביניהם, הכריתה מורה על היות הדבר נגזר ונפסק כאילו כבר עשוי, וההעברה בין הגזרים מורה על אחדות הכונה והרצון בכורתי הברית, וכמו שאין החצי האחד שלם בלתי צרוף עם החצי שכנגדו, כן אין רצון אחד מהם שלם בלי רצון חבירו, והשם יתעלה ברצותו לעשות ברית עם אברם בחר במעשה ההוא הנהוג אז, ונתן לו בזה הבטחה וקיום על דבריו, וזולת זה בהיות מדרך החכמה העליונה לרמוז במעשה אחר לענינים רבים, כן היה בזה רמז לקרבנות והעבודה שיעבדו בניו בארץ אשר ינחילם, כי בתר הבהמות בתוך לרמוז לכל קרבן בהמה שצריך לנתחו לנתחים או ירימו ממנו החזה והשוק או החלבים, אבל הצפור לא בתר כי כן בכל העוף הקרב נאמר לא יבדיל, ועוד בא המעשה הזה לרמוז אל אומות העולם הנמשלים לפרים ואילים ושעירים שנאמר סבבוני פרים רבים (תהלים כ"ב י"ג), ואומר האיל אשר ראית בעל הקרנים מלכי מדי ופרס (דניאל ח' כ'), ואומר והצפיר השעיר מלך יון (שם כ"א), וישראל נמשלו לבני יונה שנאמר יונתי בחגוי הסלע (ש"ה ב' י"ד), לפיכך בתר הבהמות רמז שיהיו האומות כלים והולכים, ואת הצפור לא בתר, רמז שיהיו ישראל קיימים לעולם:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

ואת הצפור לא בתר. לְפִי שֶׁהָאֻמּוֹת נִמְשְׁלוּ לְפָרִים וְאֵילִים וּשְֹעִירִים, שֶׁנֶּאֱמַר סְבָבוּנִי פָּרִים רַבִּים וְגוֹ' (תהל' כ"ב), וְאוֹמֵר הָאַיִל אֲשֶׁר רָאִיתָ בַּעַל הַקְּרָנָיִם מַלְכֵי מָדַי וּפָרָס (דניאל ח'), וְאוֹמֵר וְהַצָּפִיר הַשָּׂעִיר מֶלֶךְ יָוָן (שם), וְיִשְֹרָאֵל נִמְשְׁלוּ לִבְנֵי יוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע (שיר השירים ב'), לְפִיכָךְ בִּתֵּר הַבְּהֵמוֹת, רֶמֶז שֶׁיִּהְיוּ הָאֻמּוֹת כָּלִים וְהוֹלְכִים, ואת הצפור לא בתר, רֶמֶז שֶׁיִּהְיוּ יִשְֹרָאֵל קַיָּמִין לְעוֹלָם:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

נחש. זו מדי:
שאל רבBookmarkShareCopy