פרשנות מצטטת על דניאל יב:ב

וְרַבִּ֕ים מִיְּשֵׁנֵ֥י אַדְמַת־עָפָ֖ר יָקִ֑יצוּ אֵ֚לֶּה לְחַיֵּ֣י עוֹלָ֔ם וְאֵ֥לֶּה לַחֲרָפ֖וֹת לְדִרְא֥וֹן עוֹלָֽם׃ (ס)

חידושי הרד״ל

(א) שינה בעיניו אינו רואה. אינו רואה יום המיתה ואינו עושה תשובה שני דברים כו' כצ"ל. ודרש שינה על המיתה (כד"א דניאל י"ב) ורבים מישיני אדמת עפר ובלשון ירושלמי רגיל לקרוא מיתה בשם דמך שפירושו שינה ואינו רואה מיתה הקרובה לשוב ממעשיו (וידרוש לפ"ז כי גם ביום ובלילה על ימי הבחרות המאירין כיום. וימי הזקנה ימי החשך והלילה שגם שיבה נזרקה בו והוא לא ידע להתבונן):
שאל רבBookmarkShareCopy

מחוקקי יהודה; קרני אור

[א] הרד"ק יפרש מלת "מטר" כמו "גשם", כמו אדמת עפר (דניאל יב ב), ורנה"ו יבדיל בין גשם למטר, גשם שם עצם למים היורדים מלמעלה מן העבים, ולא תמצאנו בכל המקרא נשאל לענין אחר, אבל מטר שם כולל לכל דבר יורד מלמעלה, יהיה גשם מים או דבר אחר, טוב או רע, כי מצינו "הנני ממטיר לכם לחם מן השמים" (שמות טז ד) וימטר עליהם מן לאכול (תה' עח כד) וד' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש (למטה יט כד) ימטר על רשעים פחים (תה' יא ו) ואין כן לשון גשם שבכל מקום הוא על המים, ויפה אמר (זכרי' י, א) "ומטר גשם" פי' מטר של גשם, ורש"פ (יריעות שלמה חו"ב ג' יריעה יז) יפרש גשם על המטר העב, והוא מין מטר המעובה ביותר, דהיינו כשחלקי האדים יותר גוששים זה לזה מחמת רבוים באויר ונעשו לטפות גדולות (דיכטער רעגן):
שאל רבBookmarkShareCopy

ברכת אשר

וייתכן גם טעם נוסף: הואיל וסתם זֶבַח נתייחד לקרבן שלמים, כגון "עֹלָה או זבח" (במדבר טו, ג), נמצא שהצירוף "זבח שלמים" הוא לשון כפול, דוגמת "עֲוֹן חַטָּאתִי" (תהלים לב, ה), "אַדְמַת עָפָר" (דניאל יב, ב) ורבים כמוהם. לכן, שלא לכפול את השם, תרגם "זֶבַח שְׁלָמִים" - "נִכְסַת קוּדְשַׁיָּא": "נִכְסַת" הוא תרגום "זֶבַח", והתוספת "קוּדְשַׁיָּא" קובעת שמדובר בשחיטת קרבן. (י"ט באדר ב' תשס"ג)
שאל רבBookmarkShareCopy