וַיֹּ֖אמֶר לֵ֣ךְ דָּנִיֵּ֑אל כִּֽי־סְתֻמִ֧ים וַחֲתֻמִ֛ים הַדְּבָרִ֖ים עַד־עֵ֥ת קֵֽץ׃
עץ יוסף
איש את קבורתו. על הקץ שנאמר. (דניאל י"ב, ט) כי סתומים וחתומים הדברים על אחת כמה וכמה. לבא לפומא. כך צריך לומר (אות אמת). וכן הוא בשוחר טוב:
פירוש מהרז״ו
שיפרע מהם בשעבוד. בפסוק כ"ג שם גם אני נשאתי את ידי להם במדבר להפיץ אותם בגוים ולזרותם בארצות היינו לבנים הנ"ל וזהו למען שמי אאריך אפי שמשותף בשמם כנ"ל ומ"ש ותהלתי אחטם לך פי' שזהו תהלתי שלא יתחלל ע"כ אחטם לך ותיבת אחטם בט' אין כמוהו בתנ"ך דורש בחילוף ט' בת' בדטלנ"ת כאלו כתיב אחתם לך בת' ופי' נוטריקון אביא חתום לך שיביא להם הקץ שנקרא חתום כמ"ש בסוף דניאל כי סתומים וחתומים הדברים עד עת קץ ואז יקדש שמו הגדול המחולל כמ"ש ביחזקאל כ' ואעש למען שמי לבלתי החל וגו' וגם מבואר שם קץ הגאולה בסוף הפרשה בפסוק מ"א מ"ב וכתוב שם ונקדשתי בכם וכן ביחזקאל ל"ו מפסוק כ"ב לא למענכם אני עושה וגו' כי אם לשם קדשי וגו' וקדשתי את שמי וגו':