וּגְוִיָּת֣וֹ כְתַרְשִׁ֗ישׁ וּפָנָ֞יו כְּמַרְאֵ֤ה בָרָק֙ וְעֵינָיו֙ כְּלַפִּ֣ידֵי אֵ֔שׁ וּזְרֹֽעֹתָיו֙ וּמַרְגְּלֹתָ֔יו כְּעֵ֖ין נְחֹ֣שֶׁת קָלָ֑ל וְק֥וֹל דְּבָרָ֖יו כְּק֥וֹל הָמֽוֹן׃
תורה תמימה
עולים ויורדים. תניא, כמה רחבו של סולם שמונת אלפים פרסאות, דכתיב והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו, עולים שנים ויורדים שנים, וכי פגעו בהדדי הוו להו ארבעה יר"ל עולים משמע כהדדי ולא זה אחר זה, וכן יורדים, וכי פגעו בהדדי צריך רוחב הסולם להחזיק ארבעתם. , וכתיב במלאך (דניאל י׳:ו׳) וגויתו כתרשיש, וגמירי דתרשיש תרי אלפי פרסי הוו יאתרשיש הוא ים, וכדמתרגם ביחזקאל א' כתרשיש כרום ימא מראה הים, ור"ל מכיון שצריך הסולם להחזיק ארבעתן ממילא בהכרח צריך שיהי' הסולם מחזיק שמונת אלפים פרסאות. [שם שם]