רִ֤יבוּ בְאִמְּכֶם֙ רִ֔יבוּ כִּֽי־הִיא֙ לֹ֣א אִשְׁתִּ֔י וְאָנֹכִ֖י לֹ֣א אִישָׁ֑הּ וְתָסֵ֤ר זְנוּנֶ֙יהָ֙ מִפָּנֶ֔יה וְנַאֲפוּפֶ֖יהָ מִבֵּ֥ין שָׁדֶֽיהָ׃
מלבי"ם באור המילות
לאל תריבון. ריב הנקשר עם למ"ד פי' בשבילו (כמ"ש הושע ב' ד'):
אבן עזרא
אתנן. כמו מתן והאל״ף נוסף והנו״ן כפול כפ״א נאפופיה וכרי״ש סגריר והטעם מה שלקחה הזונה שנתנו הזונים אחריה כי הוא אסור:
אבן עזרא
הניחוח. מלשון מנוחה, והחי"ת כפול כהכפל פ"א ונאפופיה והטעם שהניח הריח מהזעף או שיניח כח עליון: