פרשנות מצטטת על הושע ב:ה

שש ארצות. ארץ ידוע ארקא ירמיה י' א' די שמיא וארקא לא עבדו אדמה ידוע ציה ושתיה כארץ ציה הושע ב' ה' נשיה וצדקתך בארץ נשיה תהלים פ"ח י"ג רק גיא צ"ע ועי' ויק"ר פכ"ט סי' י"א מש"ש לישב בזה ונמצא בפיוט גיא ואפסיה:

וישמע העם את הדבר הרע הזה. נראה לי כי ישראל קבלו עליהם מיני צער מדה כנגד מדה כי היו מתחלה עטרותיהם בראשיהם ושמחת עולם על ראשם, ועתה כאשר שמעו בהסתלקות שכינה נסתלקה השמחה, ולכך ויתאבלו. ומה שאמר ולא שתו, כי כיון שהופשטו מכבוד השכינה שהיה מחופף עליהם הפשיטו את עצמם מן העדי שלהם שכן מצינו הכתוב שהמשיל סלוק השכינה להפשטת הבגד, הוא שאמר הושע (הושע ב׳:ה׳) פן אפשיטנה ערומה והצגתיה כיום הולדה, יאמר פן אפשיט מישראל כבוד שכינתי שהיו מתלבשים בה וישארו ערומים ממנה כמו שהיו עד שלא נתנה תורה הוא כיום הולדה, וכן תרגם יונתן דלמא אסלק שכינתי מינה ואעדי יקרה ואשוינא רטישא כיומא קדמאה עד לא אתקרבת לפולחני.

בתהמות כמדבר. מלת כמדבר בכ"ף וכן אמרו בש"ר סוף פ' כ"א מה במדבר לא חסרו כלום אף בתהומות לא חסרו כלום וכן במסורת כ"י כמדבר ו' בקריא וסימן ושמתיה כמדבר (הושע ב׳:ה׳). שם תבל כמדבר (ישעיהו י״ד:י״ז). משלח ונעזב כמדבר (שם סימן כ"ז). נצתה כמדבר (ירמיהו ט׳:י״א). ציה כמדבר (צפניה ב׳:י״ג). בתהמות כמדבר וזה שלא כגירסת רש"י שהוא קורא במדבר בבי"ת: הראב"ע כאן ופירש"י באיוב סימן ל"ב וכולם מפורשים כאן במסורה ובמדרש ילמדנו פרשת בשלח ומקצתה בספרי פרשת בהעלתך ומכילתא פ' בשלח וכתבתי' בזכריה סימן ב' משם תראם:

הוסדה. שֶׁנִּתְיַסְּדָה; וְכָל תֵּבָה שֶׁתְּחִלַּת יְסוֹדָהּ יוֹ"ד, כְּגוֹן יסד, ילד, ידע, יסר, כְּשֶׁהִיא מִתְפַּעֶלֶת, תָּבֹא הַוָּי"ו בִּמְקוֹם הַיּוֹ"ד, כְּמוֹ הִוָּסְדָהּ, הִוָּלְדָהּ (הושע ב'), וַיִּוָּדַע, "וַיִּוָּלֵד לְיוֹסֵף" (בראשית מ"ו), "בִּדְבָרִים לֹא יִוָּסֶר עָבֶד" (משלי כ"ט):