כִּ֤י זָֽנְתָה֙ אִמָּ֔ם הֹבִ֖ישָׁה הֽוֹרָתָ֑ם כִּ֣י אָמְרָ֗ה אֵלְכָ֞ה אַחֲרֵ֤י מְאַהֲבַי֙ נֹתְנֵ֤י לַחְמִי֙ וּמֵימַ֔י צַמְרִ֣י וּפִשְׁתִּ֔י שַׁמְנִ֖י וְשִׁקּוּיָֽי׃
רש"י
ואומר אני, שראה שלמה ברוח הקודש שעתידין ישראל לגלות גולה אחר גולה, חורבן אחר חורבן, ולהתאונן בגלות זה על כבודם הראשון, ולזכור חיבה ראשונה אשר היו סגולה לו מכל העמים לאמר (הושע ב ז) אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה, ויזכרו את חסדיו ואת מעלם אשר מעלו, ואת הטובות אשר אמר לתת להם באחרית הימים. ויסד הספר הזה ברוח הקודש, בלשון אשה צרורה אלמנות חיות, משתוקקת על בעלה, מתרפקת על דודה, מזכרת אהבת נעוריה אליו, ומודה על פשעה. אף דודה, צר לו בצרתה, ומזכיר חסדי נעוריה ונוי יופיה וכשרון פעליה, בהם נקשר עימה באהבה עזה, להודיעה כי לא מלבו ענה, ולא שילוחיה שילוחין, כי עוד היא אשתו והוא אישה, והוא עתיד לשוב אליה.
מגלה עמוקות
ג' נקראו על שמו של הקב"ה צדיקים ובית המקדש ומשיח שם של הוי"ה עולה מ"ה ז"ש מ"ה לידידי ר"ל שם של מ"ה הוא לידידי בביתי שגם ב"ה נקרא מ"ה בבית"י גימטרי' מ'ש'ב'ד (תהלים כא) ובישועתך מ"ה יגיל מאוד מ"ה ימים יתכסה גואל הב' כמו גואל הא' (שם סו)מ"ה נורא מעשיך התרעם על כ"ה שערים העליונים כ"ה אתוון דיחודא מ"ה לידיד"י בבית"י ס"ת הי"י (בראשית כד) אחותינו את הי"י לאלפירבבה (ישעיה כז) ה"באים י"שרש י"עקב ז"ש תפסו הקב"ה לאברהם בידו מדקארי לו ידידי שהוא רומז על ב' ידות יד ימין יד שמאל. ידיד על שם שתי ידים י"ד עתים לטובה י"ד עתים לרעה (איכה א) וילכו בלא כח כ"ח פרקים (שם ג) יהפוך ידו כל היום בבית"י בב' של בראשית נרמזו אלו ב' ידים כי כ"ח אתוון באותו פסוק שהראה הי"י. כ"ח דורות של לבנה כי (שמות יב) החודש הזה לכם נרמז לנו והקב"ה (ישעיה מו) מגיד מראשית אחרית מן ב' של בראשית עד ב' של ובהו בו נרמזו ג' ידות שהם סוד של מ"ב נחלק לג' פעמים י"ד הוא סוד מ"ב מסעות (תהלים פד) עוברי בעמק הבכא כשאמר הקב"ה לירמיה בני היכן אתם כהנים היכן אתם אהבי היכן אתם ר"ת בכ"א והם נגד ברית יעקב היא התורה אמר בני היכן הם (שם ב) אספרה אל חוק י"י אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך נגד ברית יצחק כנגדו עמוד עבודה אמר כהני היכן הם נגד ג"ח ברית אברהם אמר אהבי היכן הם זרע אברהם אהבי מסיטרא דחסד נקרא אהבה. על ג' אלו היו ג' פרנסים במדבר (הושע ב) זנתה אמ"ם הובישה הורתם א"הרן מ"שה מ"רים ז"ש (מיכה ו) ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים עמ' זכר נא מרים ג"ח אהרן עבוד' משה תורה וכן מפרשת י'ב'ע ע"ש וכן בשעת חורבן היו ג' נביאים כי' (בראשית לג) ויח"ץ את הילדים י"רמיה בשוקים צ"פניה הוכיח בבית המקדש "ולדה לנשים ג"כ שלשה אלו וכן בכל דור ודור צריך שלשה מעמידי המרכבה נגד זה תלתא שבתא דפורענותא לקבל ג' אלו סי' דש"ח וכה"א ארץ ארץ ארץ (ירמיה ב) שמעו דבר י"י (שם ז) היכל י"י היכל י"י היכל י"י המה ג' פעמים כי תלתא זימנא הוה חזקה (איוב לג) פעמים שלש עם גבר לקבל זה ג' פעמים איכה גם ג' יודין יתירין לקבל ג' נביאים ישעיה ירמיהו יחזקאל גם רמז על ב' שנים ששוקד על הרעה לטובתם ז"ש מה לידידי נהגתי עמו במדה"ר שהוא שם של מ"ה מה ששקדתי על הרעה ב' שני' נרמז במלת בבית"י על ב' שנים אלו כמ"ש (דניאל ט) וישקוד י"י על הרעה הוי"ה במילואו עולה מ"ה זכור י"ה מ"ה היה לנו כמ"ש האר"י ז"ל:
תורה תמימה
וישא וגו'. א"ר יוחנן, כל הפסוק הזה על שם עבירה נאמר, וישא לוט את עיניו – כמו ותשא אשת אדוניו את עיניה (פ' וישב), וירא – כמו וירא אותה שכם בן חמור (פ' וישלח), את כל ככר הירדן – כמו כי בעד אשה זונה עד ככר לחם (משלי ז'), כי כולה משקה – כמו אלכה אחרי מאהבי נותני וגו' שמני ושקויי (הושע ב׳:ז׳) ההנה אף אם אמנם פשע הכתוב יתפרש גם כפשוטו, אכן י"ל דמדייק למה זה לא ראה לוט את כל אלה עד הנה, ועם זה מדרכי הדרשות בכלל לתלות את הקלקלה במקולקל, כלומר, שמי שידוע למקולקל ומגונה במעשיו או במדותיו תולין בו עוד מעשים מכוערים, כמ"ש בב"ב ק"ט ב', יעו"ש, וכהאי גונא כתב הרא"ש בפירושו לנדרים ס"ד א' במ"ש בגמרא שם כל מקום שנאמר נצים נצבים אינם אלא דתן ואבירם, דהוא מטעם שהיו ידועים לבעלי מחלוקת ובעלי מדות מגונות תולין כל ענין מחלוקת בהם, וכן הכונה בדרשת הגמרא בב"ב ט"ו ב' ויבא עשו מן השדה והוא עיף, חמש עבירות עבר באותו היום, ובדרשת הגמרא בסנהדרין ק"ה ב' בבלעם הלוא אנכי אתונך אשר רכבת עלי – שבא על אתונו, וכן דריש שם כזה מפסוק כרע שכב ארי, וכן במ"ר ותנחומא פ' בלק אמרו על הלשון שאמר בלעם לאתונו אשר התעללת בי, בלעם אע"פ שמדבר בלשון הקודש לשונו סרוח, דלשון התעללת מצינו בזנות (שופטים י"ט), וכל זה הוא מפני שהי' ידוע בלעם לבעל מדות נשחתות תלו בו קלקלות ומעשים מגונים, ואף הכא יען שידוע שהי' לוט שטוף בזמה אשר על כן נכשל בבנותיו, כנודע באגדות ומדרשים, לכן תלו בו עוד ענינים מכוערים מכמו אלה. .
(נזיר כ"ג א')
(נזיר כ"ג א')