פרשנות מצטטת על הושע ג:ב

ג' פעמים מ' שהיה משה בהר ראשונים היו ברצון ואחרונים ג"כ ברצון ואמצעים בכעס נגד ג' אבות הקדושים אברהם ויעקב חסד ורחמים ויצחק באמצע הוא בכעס לכן היו האמצעים בצער ז"ש ואנכי עמדתי בהר כימים ראשונים הן הן הימים ראשונים ימים העליונים הן הן האבות וז"ס שלשה ימי הקבלה נגד שלשה אבות וניתנה התורה ביום השלישי שהוא יעקב (תהלים קמז) מגיד דבריו ליעקב (שמות יט) כה תאמר לבית יעקב ז"ש (תהלים צט) משפט וצדקה ביעקב אתה עשית כי ג' פעמים שעלה משה להר הם לקבל ג' אבות נמצא ביום הכיפורים שירד ואמר (במדבר יד) סלחתי כדבריך הם לקבל יעקב נמצא שמשפט הצדקה ביעקב אתה עשית או ג' פעמים מ' נגד ג' עולמות בי"ע שהם נגד נפש רוח נשמה (שמות ב) ותקרא שמו משה כי מן המים משיתיהו (שם) ותצפנהו שלשה ירחים סימן שלעתיד יהיה צפון ברקיע ג' פעמים גם על שנותיו שנחלקו ג"כ על מ' מ' מ' מ' במצרים מ' בכוש מ' במדבר (דברים לב) כי לא דבר רק הוא מ'כ'ם נוטריקון מ"צרים כ"וש מ"דבר שכל זה הוצרך להיות מ' להכניע סיטרא אחרא באותן מ' שנה כדאיתא בזוהר פ' פקודי וג' קליפות אינון וכל אחד מן מ' הכניע אותם לכן אמר משה במזמור (תהלים צ) תפלה למשה למנות ימינו כן הודע וגו' שמחינו כימות עניתנו שנות ראינו רעה ר"ל שבקש על מ' יום האמצעים שהיו בכעס כנגד אותן שנים שלו שהיה בכוש מ' שנה וראה שם רעה שהיה לוחם עמו בלעם בכשפיו (במדבר יב) על אדות הכושית אשר לקח אשר עליו אמר פרעה (שמות י) ראו כי רעה נגדפניכם בלעם ובניו שהיו לוחמים עמו בכוש ואח"כ במצרים הן הן עבדי פרעה אשר הכביד הקב"ה לבו ולב עבדיו יונס ויומברס יוחני וממר' אשר עשו העגל אח"כ גם בלעם אחר הריגתן לקח (במדבר כב) ש"ני נ"עריו ע"מו הן הן נשמות שלהם שידע מקום הריגתן ושיתף עמו עד שהיה כלול מג' קיטרין נחש ש"רף ע"קרב נגד ג' גוליירין אלו המנגדין עמד ג' פעמים מ' בהר. גם רמז שהיה רב טוב צפון לכל ישראל ותצפנהו שלשה ירחים על ג' גליות של ישראל אשר עליהם אמר (שמות ח) דרך שלשת ימים נלך במדבר כפי מ"ש (הושע ו) יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו (במדבר י) ויסעו מהר י"י דרך ג' ימים זה היה רמז על ארון י"י שהיה נוסע לפניהם דרך שלשה ימים כי ג"פ עלה להר אחר ארון אלקים שהם הלוחות והנה ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו כי בפעם שלישי נאמר סלחתי כדבריך והנה כמו שבמ' שנים השלישיים של משה עלה משה אל אלקים (שמות יט) ויקרא אליו י"י מן ההר כן באלו ימים האחרונים בר"ח אלול אמר הקב"ה למשה גם כן (שם כד) עלה אלי ההרה וכמו שקבל בתחלת שנת ארבעים התורה (שם יט) קול השופר הולך וחזק מאוד כן ג"כ בר"ח אלול העבירו שופר במחנה משה עלה להר (שם) משה ידבר והאלקים יעננו בקול שלא יטעו עוד אחר אלקים אחרים והקב"ה נתעלה באותו שופר כמ"ש והאלקים יעננו בקול של משה ר"ל מאחר שידעו שמשה עלה להר בזה לא טעו והאמינו בי"י וזה רמז ותצפנהו שלשה ירחים מיד אחר צאתם ממצרים המתין שלשה חדשים וקבלו התורה ונתמלא כל העולם אור כמו ששם נתמלא הבית אורה וכן ביו"הכ (ישעיה כד) על כן באורי"ם כבדו י"י (תהלים כז) י"י אורי וישעי ובזוהר ותצפנהו שלשה ירחים אלו תמוז אב טבת ימים רעים משה גרם שנסתלק חודש אלול לטב ולא יהיה לחולקיה של עשו רק ג' חדשים ולא ד' ז"ש ותצפנהו שלשה דייקא ולא יותר ותרא אותו כי טו"ב וכמו שבמ' שנה אחרונים של משה (שמות יט) ומשה עלה אל האלקים שהמתיק שם של אלקי"ם ויקרא אליו י"י והיפך לרחמים כן ר"ח אלול עלה ונסתלק אלקים ובא י"י בקול שופר ז"ש בר"ח אמר הקב"ה למשה עבור משה שהמתיק הדין א"ל הקב"ה (כם כד) עלה אלי ההרה וזולת זה לא היה ראוי להיות ימי רצון ומאחר שענין משה רומז על כל גליות ישראל וכמו שבפעם השלישי שעלה מ' יום האחרונים נתעלה עילוי גדול כן ביום השלישי בבנין בית השלישי יקימנו ונחיה לפניו והוא ע"ד הזוהר פ' ויקרא במשל המטרונא שדחפוה מפלטין של מלך ובאה המטרונא בעצמה אל המלך עד שדחפוהו לגמרי ולא תבא עוד אל המלך עד שהמלך בעצמו יבא עם רתיכין דיליה אחריה לכן אמר (עמוס ה) נפלה לא תוסיף עוד קום בתולת ישראל ר"ל שהוא יקים אותה זכריה ט) הנה מלכך יבא לך שהקב"ה יבא אליה כמ"ש (תהלים קב) אתה תקום תרחם ציון (עמוס ט) ביום ההוא אקים את סוכת דוד (תהלים קמה) סומך י"י לכל הנופלי' סמכה דוד ברוח הקודש (ישעיה ס) קומי אורי כי בא אורך בר"ח אלול שהוא פעם ג' שעלה משה להר שהוא נגד ביום השלישי דאתמר ביה יקימנו יקום אותה (שם נב) התנערי מעפר קומי שבי קומי בתולת ישראל ולא תוסיף היא מעצמה לקום יקימנו הוא לכן ונחיה לפניו לעולם ולא תוסיף עוד לנפול קומי בתולת ישראל קרי אותה כאן בתולת לפי שזה החודש אלול מזל בתולה וכמו שאמר הקב"ה למשה בפעם השלישי שהוא ר"ח אלול עלה אלי ההרה כן לע"ל לבתולת ישראל יאמר קומי עלה אלי ההרה וכמו שמשה הוא הגואל הראשון כשם שנתכסה גואל ראשון ואח"כ נתגלה כן גואל האחרון כדאיתא במדרש מ"ה ימים יתכסה משית ואח"כ חוזר ויתגלה (תהלים לא) מ"ה רב טובך אשר צפנת ליריאך לכן תמצא בניסן מפסח עד ר"ח סיון שפסקה זוהמתן של ישראל היו מ"ה יום כי ביום הזה באו מדבר סיני בר"ח סיון וכמ"ש (הושע ג) ואכרה לי בחמשה עשר כסף שהוא ט"ו בניסן (שם) וחומר שעורים ל' (שם) ולתך שעורים ט"ו הרי מ"ה יום ואתמר גבי משיח (תהלים כא) י"י בעזך ישמח מלך ובישועתך מ"ה יגל מאוד. בר"ח אלול שאז מזל בתולה אמר הקב"ה למשה שהוא סימן לכל ישראל לע"ל עלה אלי ההרה כמ"ש (ירמיה לא) הציבי לך ציונים וגו' שובי בתולת ישראל שהקב"ה יאמר עלה והתנערי מעפר כשם שאמר למשה עלה אלי ההרה לקבל לוחות אחרונות כן לע"ל יתן הקב"ה ברית חדשה לישראל (חגי ב) גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון וכשם שהעבירו שופר במחנ' כן (ישעיה כז) ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים וגו' ולא יטעו עוד אחר ע"ז (שם ב) ונשגב י"י לבדו ביום ההוא והאלילים כליל יחלוף כמ"ש עלה אלקים שנסתלק מד"הד מן העולם רק י"י בקול שופר.

כי שם י"י אקרא. הזכיר משה את השם בזו הפרשה אחר כ"א תיבות להורות נתן בלבנו כי לא ניכר רחמן רק אחר כ"א יום לגמר חתימה שהוא יום של אברהם כי ג' שמות הם בסוד י"בק א"היה הויה א"דני בר"ה שם של א"דני וביו"הכ שם של י"י ובהושענא רבה שם של א"היה (בראשית כב) ויקרא אברהם שם המקום ההוא י"י ירא"ה שהוא אשר יאמר בה"ר הושענא ר"בא י"י יראה ב' פ' ירא"ה הרי בגי' הושענ"א שהוא סוד ארי"ה גבור"ה לב"ת ג"בורה עילאה גבורה תתאה (תהלים ה) ברוב חסדיך אבא בית"ך לא אמר בביתך רק ביתך בגי' ב"פ גבור"ה (שם קו) מי ימלל גבורות שהם ב' גבורות ב' פ' גבורה בגי' הושענ"א ובמלת נ"א נרמז בנ"א יום מן ר"ח אלול עד גמר חתימה נ"א יום ז"ש משה הצר תמים פעלו לקבל אברהם כי כל דרכיו משפט לקבל יצחק אל אמונה לקבל יעקב ג' חלקי הדין בר"ה מתעטר יצחק לריש אבהן ביוה"כ יעקב בהושענא רבה אברהם וזה ג"כ סימן ה"זיו ל"ך לרמוז שהזיו והזוהר יבא לנו לישראל לסוף נ' יום שמרחיקין מן שור תם ומועד נ' אמה ביומי ניסן וביומי תשרי על נ' יום מן פסח עד יום מתן תורה (שמות יג) וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים ג"כ ניתן לנו נ' יום מן ר"ח אלול עד יום גמר חתימה כמ"ש לעיל על פסוק (הושע ג) ואכר' לי חומר שעורים בט"ו כסף ט"ו הוא ראשון לחשבון עונות שהוא ט"ו בתשרי סוכות (שם) וחומר שעורים ל' יום של אלול (שם) ולתך שעורים הם ט"ו ימים ואח"כ ימים רבים הרי ה' ימים עד יום הושענא רבה (שם) ואומר אליה וגו' לא ת'זנ'י כי תכלית השנה עשי"ת תכלית י' ימי תשובה יום הכפורים ותכלית יום הכפורים תפלת נעילה:

באשישות. הם הלגינים ישימו בהם היין כמו אשישי ענבים (הושע ג ב):

א"ל אין - פשיטותיך נמי זבנת חלקך במערה זו לגמרי שכך אמר אבינו בשעת מיתה אשר כריתי לי ואין כירה אלא לשון מכירה כמו ואכרה לי בחמשה עשר כסף (הושע ג׳:ב׳):

וישקלו את שכרי שלשים כסף. תירגם יונתן ועבדו ית רעותי גברין מקצת אנשים טובים מעט היו בהם שעשו רצוני כגון החרש והמסגר דניאל חנניה מישאל ועזריה יחזקאל ולשון שלשים כסף לא ידעתי לכוין כאן אלא כסף לשון חמדה ואף רבותינו פירשו כן בחולין והביאו ראיה צרור הכסף לקח בידו (משלי ז׳:כ׳) ואת השלשים פירשו שמ"ה צדיקים יש בכל דור ודור והביאו ראיה מחומר שעורים ולתך שעורים חמשה עשר בבבל ושלשים בא"י שנא' ואקחה את שלשים כסף ואשליכהו בית ה' בא"י ומנין השלשים מדרש אגדה שהובטח אברהם אבינו בכך שלא יהא דור פחות משלשים צדיקים מנין כה יהיה זרעך יהיה בגמטריא שלשים: