חַטַּ֥את עַמִּ֖י יֹאכֵ֑לוּ וְאֶל־עֲוֺנָ֖ם יִשְׂא֥וּ נַפְשֽׁוֹ׃
רשב"ם
ואליו הוא נושא את נפשו - מתאוה נפשו כדי לאכול שכרו. וכמוהו: חטאת עמי יאכלו ואל עונם ישאו נפשם - מתאוים הכהנים לאכול חטאות שיביאו על עונם.
ביאור יש"ר
נשא את נפשו, מקוה ומתאוה לו, וכן חטאת עמי יאכלו ואל עונם ישאו נפשם (הושע ד' ח'), מתאוים הכהנים לאכול חטאות שיביאו על עונם:
מנחת שי
משפטי נפשו. ג' נפשו מטעין בהון וסי' ואל עונם ישאו נפשו (הושע ד׳:ח׳) להושיע משופטי נפשו. ולא נתתי (איוב ל"א) מסורת הושע: