פרשנות מצטטת על הושע ד:טז

כִּ֚י כְּפָרָ֣ה סֹֽרֵרָ֔ה סָרַ֖ר יִשְׂרָאֵ֑ל עַתָּה֙ יִרְעֵ֣ם יְהוָ֔ה כְּכֶ֖בֶשׂ בַּמֶּרְחָֽב׃

תורה תמימה

היתה כאלמנה. א"ר אבא בר כהנא, ישראל לא פלשו אחר מדת הדין ומדת הדין לא פלשה אחריהםכג)פלש הוא מענין מבוי מפולש, נקב מפולש, מצד אל צד, ור"ל גם בחטאם של ישראל לא היה החטא מלא ומפולש אלא נשאר מקצת זכות, וכנגד זה כשענשה אותם מדת הדין לא ענשה במדה מלאה ומפולשה אלא הניחה מקום לשוב לחוננם, וכהראיות שמביא לזה ולזה. ועיין מ"ש בענין כ' הדמיון בתו"ת שמות פ"א בפסוק כי חיות הנה וצרף לכאן., בישראל הוא אומר (פ׳ בהעלותך) ויהי העם כמתאוננים ולא מתאוננים, (הושע ה׳:י׳) היו שרי יהודה כמשיגי גבול ולא משיגי גבול (שם ד׳) כי כפרה סוררת עמי, כפרה ולא פרה סוררה, ואף מדת הדין לא פלשה אחריהם, היתה כאלמנה – ולא אלמנה, כאשה שהלך בעלה למדינת הים ודעתו לחזור, ודכותה (ב' ד'-ה') דרך קשתו כאויב, היה ה' כאויב, כאויב ולא אויב [מ"ר].
שאל רבBookmarkShareCopy

מגלה עמוקות

רזא דפרה אדומה הוא סוד קליפת נגה (הושע ד) כפרה סוררה לישראל נגה שאנו מחוייבין להביאה בתוך הקדושה ולהוציא' מן הקליפות. והנה היא מכפרת טמאים דהיינו כשישראל עושין רצונו של מקום אזי הם מטהרים הטמאים דהיינו שישראל ח"ו אין עושים רש"מ אזי לוקח קליפת נגה הניצוצות טהורות שבישראל ומטמאה אותם ומניח אותם בתוך הטמאים ז"ס (איוב יד) מי יתן טהור מטמא ז"ס עשה לך שרף על קליפת נגה ושים אותו על נס וא' ר' ליב ב' שמות שצריך לכוין בברכת ולמשומדים נקוד צבאות וכולו קמצין שהוא גי' מ"ה ס"ה בתרין שמהן אילין ממתקין אותם ז"ס נוסח הברכה וכל אויבי עמך מהרה יכרתו מלכות זדון מהרה תעקר ותשבר ותמגר לקבל ג' קליפין אבל על קליפת נגה שהיא קרובה למהמנותא אמר ותכניע שהיא באה אל קדושה ז"ש שובר אויבים על ג' קליפות ומכניע זדים על קליפות נגה ז"ש במדרש ד"פ עשה לך שתי חצוצרות כסף אינון נצח הוד (יהושע ה) עשה לך חרבות צורים יסוד (בראשי' ו) עשה לך תיבת עצי גופר מלכות אבל עשה לך שרף שגם הוא תעלה בקדושה עשה לך נחש נחושת ברזא דנחש:
שאל רבBookmarkShareCopy

הון עשיר

השוחט את הפרה. מדלא קתני סתם השוחט בהמה, אלא קתני פרה ובהא הידיעה. יש לומר דרמז לנו דכששוחט לצורך י"ט של ר"ה, יכוין לשחוט הפרה הידועה, והיא טומאת היצה"ר דנמשלה לפרה, כדכתיב (הושע ד, טז) כי כפרה סוררה ישראל. ואל תתמה מדקדוק זה שהרי בשבת דף קמ"ו דתנן שובר אדם את החבית לאכול הימנה גרוגרות, דייקינן בש"ס מדלא קתני סתם לאכול הימנה פירות, הכולל כל מיני פירות, אלא קתני גרוגרות, דדוקא בדרוסות שצריך סכין להפרידם הוא דשרי, אבל במפורדות אסור, דאין כלי ניטל אלא לצורך תשמישו, ומתניתן ר' נחמיה היא ע"ש:
שאל רבBookmarkShareCopy