פרשנות מצטטת על הושע ד:יח

סָ֖ר סָבְאָ֑ם הַזְנֵ֣ה הִזְנ֔וּ אָהֲב֥וּ הֵב֛וּ קָל֖וֹן מָגִנֶּֽיהָ׃

מאירי

ונדיבי עמים ר״ל מלכיהם וגדוליהם ועם אלהי אברהם כלומ׳ שאברהם החל ליחד שמו ית׳ בעולם ובזה הזמן נגמר הענין להיות בכל העולם לא נפקד ממנו איש ואז יקראו כלם עם אלהי אברהם. כי לאלהים מגיני ארץ קרא הגדולים והנכבדים כמו אהבו הבו קלון מגניה (הושע ד יח) ואמרו מאד נעלה רמז כי לה׳ המלוכה וכו׳ ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד.
שאל רבBookmarkShareCopy

אבן עזרא

מקלה. לשון קלון פועל יוצא:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם באור המילות

סורי הגפן, שמלת סר בא גם על הקלקול, סרת טעם (משלי י״א:כ״ב), סר סבאם (הושע ד׳:י״ח), ותארי העי"ן יבואו לפעמים בשורק כמו שובי מלחמה, זרע אמת, כבר בארתי בס' התו"ה (קדושים סי' מ"ט וסי' נ"ט) ששם ופעל זרע כשבא באילנות בא על ההרכבה שמרכיב אילן באילן, וזרע אמת הוא אם מרכיב מין במינו, והפוכו הוא
שאל רבBookmarkShareCopy