פרשנות מצטטת על הושע ה:טו

ויקרא. מצאנו ברית יחיד בעבור שני דברים גם יתכן להיות מצוה אחת בעבור דברים רבים כמצות העולה והקרבן כי בתת כל חלק בעתו ימלט החלק שיש לו חלק לעולם הבא על כן פירוש לכפר לתת כופר והעד מתחלת כי תשא על כן כתיב פן יפגענו בדבר גם יש בעולות סודות לעתידות גם יתבונן מכל קרבן סוד התולדות והחטאות והמצות להחיות מורי התורה. וטעם ויקרא אל משה אחר ולא יכול משה שהכבוד קראו מאהל מועד שיבוא שם ושם ידבר עמו והכבוד לפנים מהפרכת ושם היה משה נכנס כי כן כתוב וזה טעם ותמונת ה׳‎ יביט. וטעם להזכיר הקרבנות קודם המצות כי השכינה תשוב אל מקומה אם לא ישמרו תורת העולה וכן היה וחלילה חלילה להצטרך לעולה וכן כתוב אם ארעב לא אומר לך רק יש לו סוד:

ומשה היה. כוונתו ד"א ומשה היה ועל זה מביא לדרוש פסוקים של תהלים י"א ה' בהיכל קדשו ה' בשמים כסאו עיניו יחזו עפעפיו יבחנו ב"א ה' צדיק יבחן ומה שנסמן כאן חבקוק ב' הוא ט"ס גם מ"ש כאן הכין כסאו והוא בתהלים ק"ג וכאן הוא בטעות הנ"ל וכמ"ש במדרש תהלים י"א כל הענין ועיקר הדרשה השייך כאן הוא בסוף הסימן על פסוק ה' צדיק יבחן הנ"ל ואגב דורש גם הפסוק הקודם שסותר עצמו תחלה אמר ה' בהיכל קדשו היינו בביהמ"ק למטה ואח"כ אמר ה' בשמים כסאו מדה ט"ו והכריע רשב"נ וכמ"ש הושע ה' אלך ואשובה אל מקומי היינו בשמים וזהו הפסוק המכריע וכדומה ודעת ר"א שאין כאן בכ"מ וכך פי' ה' בביהמ"ק אף לאחר החורבן שבשמים כסאו והביא ראיה מפסוק מהר קדשו סלה שבעת חורבנו נקרא הר כמ"ש ב"ר פנ"ו ס"ס י' וכן הוא במדרש תהלים שם:

כיון שחטא אדם. עי' פסיקתא ביתר ביאור ומ"ש נסתלקה השכינה כמ"ש תהלים ז' ועליה למרום שובה ושם נ"ז רומה על השמים אלהים וכמ"ש בתורה ואנכי הסתר אסתיר פני וכמ"ש בהושע ואשובה אל מקומי: