בְּרָעָתָ֖ם יְשַׂמְּחוּ־מֶ֑לֶךְ וּבְכַחֲשֵׁיהֶ֖ם שָׂרִֽים׃
עץ יוסף
אזיין בהון. פירוש שהיו מתחממין בהם, או פירושו שהיו מהתלין ומשחקים בהם ועשו בהן כל צרכן (מה"כ). והמעריך כתב פירוש שהשדים היו לשלמה ככלי זיין להגין עליו עד כאן. תרגום כתנור בערה מאפה (הושע ז, ג) כתנורא דאזי ליה נחתומא, מזה משמע כפירוש המה"כ שהיו מתחממין בהם:
יפה תואר
ורוה"ק צווחת. לעיל פכ"ג דריש זה מכתוב נופת תטופנה שפתותיך ובפ' הסמוכה דריש זה מהכתוב שחורה אני ונאוה ובויק"ר פכ"ז דריש לה מתועבה יבחר בהם. ומכרעתם ישמחו מלך וכאן הביא מהכתוב בהושע אשר הדרש יותר קרוב אל פשט הכתוב:
רבנו בחיי
וע"ד המדרש עצי שטים עומדים כמה מיני ארזים הן ומכלם לא בחר אלא בזה ששמו שטים לפי שישראל חטאו בשטים לקו בשטים ונתרפאו בשטים, חטאו בשטים שנאמר (במדבר כ״ה:א׳) וישב ישראל בשטים ויחל העם, לקו בשטים שנאמר (שם) ויהיו המתים במגפה וגו' לכך רצה הקב"ה שיתכפרו במשכן בעצי שטים, ולכך צוה להביא שטים הלא הוא דאמר (ירמיהו ל׳:י״ז) כי אעלה ארוכה לך וממכותיך ארפאך נאם ה' וכתיב (הושע ז׳:ג׳) ברעתם ישמחו מלך.