פרשנות מצטטת על הושע ז:יא

למנצח על יונת אלם רחוקים וכו׳ כבר ביארנו ענין מכתם אבל יונת אלם רחוקים יש לפרש בו ג״כ שהוא אחד מכלי הניגון ויונת אלם כלומ׳ יונה אלמה שאינה הוגה והומה רק צפצופים רחוקים זה מזה ומה שאמ׳ כיוני הגאיות כולם הומות (יחזק׳ ז טז) ר״ל בעת התיראם מבני אדם והומות לשוב אל ארובותיהם וכן ענין וכיונים הגה נהגה (ישע׳ נט יא). אבל כשלא נתיראו מבני אדם לא יהגו בתכיפה רק ברחוק המיה אחת מחבירתה וכן היה כלי הניגון הזה מתאחר התנועות. וענין באחוז אותו פלשתים בגת פירושו כשחשבו לאחוז אותו להמיתו כשאמרו לאכיש הלא זה דוד מלך הארץ (ש״א כא יב) עד שהוריד רירו על זקנו ועשה עצמו כמשוגע וברח אל מערת עדולם ואיפשר שעל זה קרא עצמו יונת אלם כענין יונה פותה אין לב (הושע ז יא);

טרף בפיה. אוֹמֵר אֲנִי שֶׁזָּכָר הָיָה, לְכֵן קוֹרְאוֹ פְעָמִים לְשׁוֹן זָכָר וּפְעָמִים לְשׁוֹן נְקֵבָה, לְפִי שֶׁכָּל יוֹנָה שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן נְקֵבָה, כְּמוֹ כְּיוֹנִים עַל אֲפִיקֵי מָיִם רֹחֲצוֹת (שיר ה'), כְּיוֹנֵי הַגֵּאָיוֹת כֻּלָּם הֹמוֹת (יחז' ז') וּכְמוֹ כְּיוֹנָה פוֹתָה (הושע ז'):

לכן כה אמר ה', ה' יעדם, ואמר צר וסביב הארץ שיצורו את הארץ סביב סביב מכל צד, ולכן שלח עליהם אומות שונות, והוריד והצר הוא יוריד ממך עזך, ועי"כ ונבוזו ארמנותיך שהיו מלאים שוד וחמס. ואל תשאל שלא נמצא שפלשתים ומצרים באו על שומרון, כי בספורי מלכים וד"ה לא נמצא כל הקורות הפרטיות שקרו אותם רק הענינים הכוללים, ומן הסברא כי אחר שפלשתים פשטו ביהודה בימי אחז בעת שעלה מלך אשור על פקח (כמבואר בד"ה ב' כ"ט) נפלו אח"כ ג"כ בגבול ישראל שנחלשו ע"י מלך אשור, ומ"ש ביחזקאל (סי' ט"ז כ"ז), וכן מצרים היה להם מדרך כף רגל בעת ההיא בערי ישראל, כאשר פרשתי בנבואת הושע (ז' י"א, ח' ט', ט' ו', י"א ה'):