פרשנות מצטטת על הושע ז:יב

כַּאֲשֶׁ֣ר יֵלֵ֗כוּ אֶפְר֤וֹשׂ עֲלֵיהֶם֙ רִשְׁתִּ֔י כְּע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם אֽוֹרִידֵ֑ם אַיְסִרֵ֕ם כְּשֵׁ֖מַע לַעֲדָתָֽם׃ (ס)

רמב"ן

מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי כְּיוֹם דִּלְהֵן, כַּיּוֹם שֶׁהוּא בָרוּר כֵּן מְכֹר לִי מְכִירָה גְּמוּרָה, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית כ"ה:ל"א). וּפְשׁוּטוֹ כָּעֵת הַזֹּאת, וְכֵן "וְאַתָּה עֲמֹד כַּיּוֹם וְאַשְׁמִיעֲךָ אֶת דְּבַר אֱלֹהִים" (שמואל א ט כז), "אֹתוֹ כְהַיּוֹם תִּמְצְאוּן אֹתוֹ" (שם יג), "קַטֵּר יַקְטִירוּן כַּיּוֹם אֶת הַחֵלֶב" (שם ב טז), "וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים כְּהַיּוֹם הַזֶּה" (דניאל ט ז). וְהַנִּרְאֶה מִדַּעַת אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית כ"ה:ל"א) כִּי בַּעֲבוּר הֱיוֹת מְכִירַת הַבְּכוֹרָה לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶם, אָמַר מִכְרָה לִי הַבְּכוֹרָה לְאֵיזֶה יוֹם שֶׁתִּפֹּל בּוֹ, וְזֶה שִׁמּוּשׁ "לְהֵן" בִּלְשׁוֹן אֲרָמִית, לְהֵן אַתְּ אָזֵל, לְאֵיזֶה מָקוֹם, מִן הֵן אַתְּ מוֹדַע לִי, וְכֵן בְּפָרָשַׁת וַיִּשְׁלַח (ב"ר עח א), וּלְהֵן אִינּוּן אָזְלִין, מִן הֵן דְּאִתְבְּרוּן, וְהוּא לָשׁוֹן מֻרְגָּל לָהֶם בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה. וּבְדָנִיֵּאל (ב יא) בְּפַתְחוּת הַלָּמֶד, כְּטַעַם אֱלָהֵן, "לָהֵן אֱלָהִין דִּי מְדָרְהוֹן עִם בִּשְׂרָא לָא אִיתוֹהִי", וְכֵן "לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָךְ" (שם ד כד). וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם זוּלָתִי – "אֱלָהֵין", אֶלָּא הֵן. וּבְנֻסְחָאוֹת בְּדוּקוֹת וּמְדֻקְדָּקוֹת מִן הַתַּרְגּוּם "כְּיוֹם דִּלְהֵי", וְהוּא כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, כִּי הֵי בִּלְשׁוֹנָם אֵיזֶה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר בַּתַּלְמוּד (ב"ק צט) הֵי רַבִּי מֵאִיר, הֵי רַבִּי יְהוּדָה (ב"ב קמא), וְזוּלָתָן. וְאֶפְשָׁר שֶׁעָשָׂה אוּנְקְלוֹס "כַּיּוֹם" כְּאִלּוּ הוּא "בַּיּוֹם", מִכְרָה בַּיּוֹם שֶׁתָּבֹא בּוֹ הַבְּכוֹרָה, כִּי כֵן מָצָאנוּ הַשִּׁמּוּשׁ הַזֶּה לַכָּ"ף "כַּאֲשֶׁר יֵלֵכוּ אֶפְרוֹשׂ עֲלֵיהֶם רִשְׁתִּי" (הושע ז יב), מִשְׁפָּטוֹ בַּאֲשֶׁר, "וְכִדְמֵי בָנַיִךְ אֲשֶׁר נָתַתְּ לָהֶם" (יחזקאל טז לו), "כִּי כְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם פֵּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם" (זכריה ב י). וְיֵשׁ אוֹמְרִים (הרד"ק בשם אביו) כִּי אֵין מְחִיר הַבְּכוֹרָה הַנָּזִיד, רַק הַכָּתוּב יְסַפֵּר כִּי בְּבַקְּשׁוֹ לֶאֱכֹל וְהוּא עָיֵף אָמַר לוֹ יַעֲקֹב מְכֹר לִי בְּכוֹרָתְךָ בְּכֶסֶף וְאַחַר כָּךְ אֱכֹל, וְעָנָה לוֹ בְּפַחֲזוּתוֹ עַל הָאֲכִילָה, לָמָּה זֶּה לִי בְּכוֹרָה, הֲרֵי הִיא מְכוּרָה לְךָ, וְנִשְׁבַּע עָלֶיהָ, וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, וְהַכָּתוּב לֹא פֵּרֵשׁ הַמְּחִיר. וְאֵין זוֹ דַּעְתִּי:
שאל רבBookmarkShareCopy

מנחת שי

וכדמי בניך. יש ספרים ובדמי בבי"ת ולכן הוא"ו שרוקה וכן נראה מפירוש רש"י והתרגום אבל בספרים מדוייקים וכדמי בכ"ף והוא"ו בשוא וכן כתב רד"ק והאפודי בפ' י"ד מספרו בתמורת האותיות כתב בלשון הזה ובאה הכ"ף תמורת הבי"ת כד' רוחות השמים (זכריה ב׳:י׳) כרוח קדים אפיצם (ירמיהו י״ח:י״ז) כאשר ילכו אפרוש (הושע ז׳:י״ב) וכדמי בניך ומפני זה כתב רש"י בפי' יחזקאל ובעון דמי בניך ולא טעה בו כמו שחשבו קצת:
שאל רבBookmarkShareCopy