פרשנות מצטטת על הושע ט:יג

אֶפְרַ֛יִם כַּאֲשֶׁר־רָאִ֥יתִי לְצ֖וֹר שְׁתוּלָ֣ה בְנָוֶ֑ה וְאֶפְרַ֕יִם לְהוֹצִ֥יא אֶל־הֹרֵ֖ג בָּנָֽיו׃

מלבי"ם באור המילות

אשר. מ"ש אני ראיתי נמשך לכל המאמר, אני ראיתי אויל משריש (אני ראיתי) אשר קצירו רעב יאכל. (אני ראיתי) אל (אשר) מצינים יקחהו. והגם שאחר פעל ראה בא תמיד מלת את, הראיה דפה היא ראית השכל, כמו הבטה שנקשר עם מלת אל בכ"מ, כמו ועיניו אל קדוש ישראל תראינה (ישעיהו י״ז:ז׳), כאשר ראיתי לצור (הושע ט' יג), רעב, בינוני פועל: מצנים, הן הקוצים. כמו לצנים בצדכם (במדבר ל"ג כ"א), ושאף, מענין בליעה, והושאל מן שאיפת האויר שאפה רוח (ירמיה ב' כ"ד).
שאל רבBookmarkShareCopy

ספורנו

כָּל הוֹרֵג קַיִן שִׁבְעָתַיִם יֻקָּם. אֲנִי אוֹמֵר לְכָל מִי שֶׁהוּא מוּכָן לַהֲרֹג קַיִן, שֶׁאֲנִי גּוֹזֵר שֶׁתִּהְיֶה הַנְּקָמָה עַל חֶטְאוֹ שִׁבְעָה פְּעָמִים פַּעֲמַיִם, כִּי הַמּוּכָן לַהֲרֹג יִקָּרֵא הוֹרֵג, כְּאָמְרוֹ "וְאֶפְרַיִם לְהוֹצִיא אֶל הוֹרֵג בָּנָיו" (הושע ט:יג). וּמִלַּת שִׁבְעָתַיִם תּוֹרֶה שֶׁבַע פְּעָמִים שְׁתֵּי פְּעָמִים, כְּמוֹ "וְנִמְצָא יְשַׁלֵּם שִׁבְעָתָיִם" (משלי ו:לא). גָּזַר אִם כֵּן שֶׁעַל זֹאת הָרְצִיחָה שֶׁהָיְתָה דַּם אָחִיו וּמַחֲצִית הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי אוֹ שְׁלִישִׁיתוֹ, תְּהִי הַנְּקָמָה כְּרוֹצֵחַ שֶׁבַע פְּעָמִים כְּפוּלִים בָּזֶה הָאוֹפֶן, שֶׁיִּהְיֶה מֶשֶׁךְ זְמַן שִׁשָּׁה דּוֹרוֹת נָע וָנָד שֶׁהֵם חַיִּים רָעִים כְּמוֹ הַמָּוֶת אוֹ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, כְּאָמְרוֹ "אַל תַּהַרְגֵם פֶּן יִשְׁכְּחוּ עַמִּי הֲנִיעֵמוֹ בְחֵילְךָ" (תהלים נט:יב), וּבְסוֹף יֵהָרֵג בַּדּוֹר הַשְּׁבִיעִי, כְּמוֹ שֶׁקָּרָה לוֹ עַל יְדֵי לֶמֶךְ כְּפִי מַה שֶּׁבָּא בַּקַּבָּלָה:
שאל רבBookmarkShareCopy