אֶפְרַ֕יִם מַה־לִּ֥י ע֖וֹד לָֽעֲצַבִּ֑ים אֲנִ֧י עָנִ֣יתִי וַאֲשׁוּרֶ֗נּוּ אֲנִי֙ כִּבְר֣וֹשׁ רַֽעֲנָ֔ן מִמֶּ֖נִּי פֶּרְיְךָ֥ נִמְצָֽא׃
רקנאטי
ובספר הזוהר [אדרא זוטא רצ"ה א'] כד איתנהיר נהירא דחיורא דעתיקא. <תרגום - כשהפנים דז"א מאיר בלבן מעתיקא>. חפייה ההוא חיורא על סומקא וכולא בנהירו אשתכח. <מכסה הלבן שבו על האדום והכל נמצא בהארה>. וכד תליין דינא בעלמא וחייבין סגיאו אשתכח סגירותא בכולא. <וכשהדינים תלויים בעולם והרשעים מתרבים נמצא סגירה בכל>. וסומקא אתפשט באנפין וחפיין כל חיורא. <והאדום מתפשט בפנים ומכסה כל הלבן>. וכדין כולא בדינא אשתכח. <ואז הכל נמצא בדין>. וכדין בגדי קנאה. <ולובש בגדי קנאה>. בגדי נקם תלבושת. <כנאמר "בגדי נקם תלבושת">. (ישעיה נט יז) וכולא בהאי תלייא בגווה. <והכל תלוי בזה>. וכמה מאריה תריסין מחכאן להני גווני מצפאן להני גווני. <וכמה בעלי מגינים מחכים לאלו גווני הפנים מצפים לאלו הגוונים>. כד נהירין גווני כל עלמין כלהו בחדו. <וכשהגוונים מאירים כל העולמות בשמחה>. בזימנא דנהיר חוורא כולא איתחזו בההוא גוונא. <בזמן שמאיר הלבן הכל נראים בגוון הזה>. וכד אתחזו בסומקא כולא אתחזו בההוא גוונא. <וכשנראה באדום הכל נראה בגוון ההוא>. ובתחלת הברכות הזכיר ירידת גשמים ואמרו רז"ל גדול יום הגשמים כיום שנבראו בו שמים וארץ שנאמר הרעיפו שמים ממעל וגו' (ישעיה מה ח) ר"ל כי בהתחברות חתן וכלה הברכה יורדת כלולה כמו שאמרו מיטרא בעלה דארעא. ואמרו עוד גדול יום הגשמים שאפילו ישועה פרה ורבה בו שנאמר תפתח ארץ ויפרו ישע (שם) והנה גשמים רומז אל אצילת השפע הבא מהקב"ה לשכינת עוזו ורז"ל רמזו ענין זה באמרם בעתם בלילי שבתות נתכוונו לעונת תלמידי חכמים והבן זה. ונתנה הארץ יבולה הרמז לארץ העליונה שמשם אצילות הברכה שנאמר טוב הארץ תאכלו (ישעיה א יט) ועץ השדה יתן פריו הרמז ליסוד עולם שנאמר והשענו תחת העץ ופירותיו הם הנשמות כד"א אני כברוש רענן ממני פריך נמצא (הושע יד ט) וכתב הרמב"ן ז"ל ועל דרך האמת הברכות האלו עוד הם ברכות שמים העליונים ואלו הברכות בתשלומין לא תהיין רק בהיות ישראל עושין רצון אביהם שבשמים ובנין שמים וארץ שלם על מתכונתו ואין בתורה ברכות שלימות כאלה שהם דברי הברית והתנאים שבין הקב"ה ובינינו ודע כי לא השיגו ישראל מעולם לברכות האלו בשלימותן לא הרבים ולא היחידים שבהן שלא עלתה זכותן לכך כמו שנאמר בדוד (מועד קטן טז ע"ב) והוא עורר חניתו על שמנה מאות חלל בפעם אחד והיה מצטער על המאתים יצאת בת קול ואמרה רק בדבר אוריה החתי ועל כן תמצא רז"ל שיזכירו הפסוקים האלו לעתיד לבא שאמרו מלמד שתינוק מישראל עתיד להיות משיח מושיע וכו' עתיד הקב"ה לטייל עם הצדיקים כי לא נתקיים אבל יתקיים עמנו בזמן השלימות עכ"ד הרב ז"ל:
עזרא בן שלמה
ופריו מתוק לחכי. הנשמות הם פריו של הקב"ה כדכתיב (הושע י"ד) ממני פריך נמצא ואומר (תהלים צ"ז) אור זרוע לצדיק ואומר (קהלת י"א) ומתוק האור. (הג"ה נ"ל דר"ל אור ואצל אור נא' מתוק וא"כ ופריו מתוק קאי אנשמות:
רקנאטי
אל אלהי הרוחות לכל בשר. הרמז בו לצדיק שמשם פורחין הנשמות כמה דאת אמר ממני פריך נמצא (הושע יד ט) גם נקרא אל חי שנאמר צמאה נפשי לאל חי (תהלים מב ג) וכן היתה כוונת רבותינו ז"ל בספר הזוהר [זוהר ח"א י"ז א'] אמר שם יסודא אחיד לעמודא דא דאמצעיתא אשתלם ועביד שלם לכל סטרין. <תרגום - היסוד אחוז לעמוד הזה האמצעי ונשלם לגמרי לכל הצדדים>. כדין אתוסף ביה נהירו מעילא ומכל סטרין. <אז נוסף בו המוחין מלמעלה מהחכמה ומכל הצדדים דהיינו ימין שמאל ואמצע>. וחדוה דכולא ביה. <ושמחת כולם בו>. ומההוא תוספת דחדוא נפק יסודא דעלמין דאיקרי מוסף. <ומתוספת הזאת של שמחה יצא יסוד העולם שנקרא מוסף>. מהכא נפיק כל חיילי לתתא רוחין ונשמתין קדישין. <מיסוד זה נאצלים כל המוחין למטה ורוחין ונשמתין קדושים>. ברזא י"י צבאות אל אלהי הרוחות. <בסוד יי' צבאות אל אלהי הרוחות>. והבן אומרו בזאת תדעון וכבר ידעת פירוש זאת: