פרשנות מצטטת על ויקרא א:ב

עובד כוכבים וחבירו מחד כו' - דאין ישראל סומך על קרבן עובד כוכבים ולא על קרבן חבירו (מהך) [מחד] קרא נפקי דהני לאו קרבנו נינהו אבל אביו איצטריך קרא דסד"א (דיקריב הוא לה') (ויקרא א) (ולא) משום דשקולים הם ויבואו שניהם (אלא) כי היכי שהכהן הוא מקריב קרבן שאינו שלו ס"ד שיסמוך ישראל בקרבן חבירו ובקרבן עובד כוכבים נמי ס"ד [דכהן] סומך כמו שהכהן נותן לו (כדאמר בפרק קמא דתמורה) נסכים משל ציבור כדאמר פ' קמא דתמורה (דף ב:) להכי אתא קרבנו דממעט תרווייהו דמ"מ אינו שלו:

הואיל דכתיב בויקרא ומן הצאן - כיון דהוה ליה למיכתב מן הצאן וכתיב ומן כמו דכתיב יחדו דמי וגבי אביו ואמו אע"ג דכתיב ואמו לא משמע יחדו משום דהתם לא אפשר בלא וי"ו דהיכי ליכתוב ומקלל אביו אמו משמע אביו קילל אמו:

זה וגו' מכאן רמז כו' משימים ספר של כו'. ר"ל זה נמי רמז מדסמוך זה ספר וגו' לפסוק לקרא בשם וה"ק כשמשימין הנער דהיינו תולדות אדם בערס לקרוא בשם יהודי אז זה ספר משימים ספר של ת"כ מראשותיו ואי גי' האי ד"א שבסימן שלפני זה בתחלת סימן זה א"ש טפי שקאי ד"א על דסמך כנ"ל ואמר ד"א הא דסמיך זה וגו' מכאן כו' וכשמגיע כו'. בשיחות התינוקת. ר"ל למה דוקא משימים ספר של ת"כ מראשותיו משום כשמגיע ללמוד כו' ולמה באמת מתחילין ללמוד בספר ויקרא מפני שבהבל פיהם העולם מתקיים כמו בזכות הקרבנות דכתיב אדם כי יקריב מכם בכם חלקתי ולא באומות זה היא הדרשה שדרשו ממלת בכם בפ"א דחולין ר"ל בכם חלקתי בין פיהם של תינוקות של בית רבן לשאר הבל ולא באומות ולענין מה חלקתי קרבן שבהבל כו' כמו כו' ולמה כן שהרי כתיב אל תגעו במשיחי בשיחות התינוקת משום ששיחות שלהן הוי שיח והבל שאין בהם חטא עיין בפרק כל כתבי קודש:

נשים סומכות רשות - ואע"ג דכתיב (ויקרא א) דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אדם כי יקריב מכם וסמיך ליה וסמך ידו בני ישראל סומכים ולא בנות ישראל סומכות: