פרשנות מצטטת על ויקרא א:ט

וַיֹּאמֶר ה' לְנֹחַ הוֹדִיעוֹ הַשֵּׁם כִּי בְּמִדַּת רַחֲמִים יְמַלֵּט אוֹתוֹ וְאֶת בֵּיתוֹ וִיחַיֶּה מֵהֶם זֶרַע לְדוֹרוֹת, וְזֶה טַעַם "לְחַיּוֹת זֶרַע עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ" (בראשית ז':ג'), כִּי מִתְּחִלָּה אָמַר "לְהַחֲיוֹת אִתָּךְ" (בראשית ו':י"ט), וְרָמַז לוֹ עַתָּה בְּמִדַּת רַחֲמִים עַל הַקָּרְבָּן לְהוֹדִיעַ אוֹתוֹ שֶׁיִּשְׁעֶה אֶל קָרְבָּנוֹ, וּבִזְכוּת קָרְבָּנוֹ יְקַיֵּם הָעוֹלָם וְלֹא יִכָּרֵת עוֹד מִפְּנֵי מֵי הַמַּבּוּל. וְעַל כֵּן מַזְכִּיר בּוֹ הַשֵּׁם הַמְיֻחָד, כִּי בְּכָל עִנְיַן הַקָּרְבָּנוֹת לֹא יַזְכִּיר "אֱלֹהִים" כַּאֲשֶׁר אַזְכִּיר (ויקרא א ט) בְּהַגִּיעִי לְשָׁם בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם:

עד שיזרק עליו הדם. פי' הר"ב אם הביא קרבן בהמה ואם עולת העוף הביא וכו' דת"ר כי יגור אתכם גר וגו'. כאשר תעשו כן יעשה (במדבר ט״ו:י״ד) מה אתם עולה ושלמים. אף הוא עולה ושלמים. שנאמר (שם) ככם כגר [*ואלא מיהת שלמים לאו דוקא. וסגי ליה בעולת בהמה מדאתרבו בסמוך לעוף. לבהמה לא כ"ש] מנין לרבות את העוף. ת"ל (ויקרא א׳:ט׳) אשה ריח ניחוח לה'. איזה דבר שכולו לה' הוי אומר עולת העוף [שאין כהן נהנה ממנו. דבעולת בהמה איכא עורה לכהנים] יכול שאני מרבה אפילו מנחה ת"ל כן. להביא פרידה אחת א"א. שלא מצינו בכל התורה [בחובה. גמרא] והאיכא יולדת דמתייא בן יונה או תור לחטאת משום דאיכא כבש בהדה. גמרא. הלכך מביא שתי פרידות ושתיהן עולות שכולן לה':

וכתב הרמב"ן ז"ל בפסוק (שמות לב) כה אמר ה' אלהי ישראל שימו איש חרבו על ירכו וגו' העבודה לאלהי ישראל ושם תמצא בפירוש, ובענין הקרבנות נאמר בפירוש (דברי הימים ב כט) ועולה לא העלו בקדש לאלהי ישראל למדך הכתוב הזה כי עבודת הקרבנות לאלהי ישראל, ועוד כתוב מפורש תמצא (ויקרא כא) כי את לחם אלהיך הוא מקריב, וכתיב (שם) לחם אלהיהם הם מקריבים, וכתיב (שם ג) לחם אשה והוא מלשון אש, וכן (שם א) עולה אשה ריח ניחוח, כמו עולת אש. ומה שלא אמר לחם אש והזכיר אשה מלשון אשה שהיא מקבלת, וזה באור גמור כי הקרבן למדת הדין ועל כן הזכיר לחם אשה והאמת כי הקרבנות לאלהים אבל הכוונה לשם המיוחד. ומענין כוונת התפלה הנה השם יתברך מרומם מכל תשבחות מתעלה על כל התהלות כענין שכתוב ומרומם על כל ברכה ותהלה, ובלשון הקדיש לעילא מכל ברכתא ושירתא תושבחתא.