פרשנות מצטטת על ויקרא א:יז

לא יוסיף פן יוסיף מפני שהל"ט הוא מצוה על הב"ד להכות ואם היה אומר רק לא יוסיף הייתי אומר שאין בו מצוה אבל אין בו לאו (כמו לא יבדיל (ויקרא א יז) שפי' שאין מצוה להבדיל) לכן אמר פן יוסיף שיהיה עובר בלאו דכל השמר פן הוא ל"ת, ובספרי אמר לא יוסיף הוא אזהרת הוספה על מספר הרגיל ופן יוסיף הוא אזהרת הוספה על המספר שיבא רק במקרה אם אמדוהו הב"ד שלא להכותו רק מספר קטן, וע"ז אמר פן שיורה שאינו רגיל כ"כ:

וְנִרְאֶה לְיַשֵּׁב בְּהַקְדִּים דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה ל,ג) כִּי הַוָּי״ו יַגִּיד הִתְקַשְּׁרוּת הַנּוֹסָף עִם הָרִאשׁוֹן, וְחֶסְרוֹן הַוָּא״ו יַגִּיד כִּי הוּא גְּבוּל בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וּמִזֶּה נַשְׂכִּיל עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר וְנֵלֵךְ לְיַשֵּׁב כָּל פְּרָט וּפְרָט בִּמְקוֹמוֹ, וְזֶה יָצָא רִאשׁוֹנָה בְּנִדְבַת הַמִּשְׁכָּן: אָמַר ו׳ בְּרֹאשׁ כָּל פְּרָט כְּדֵי לְהַסְמִיךְ וּלְהַשְׁווֹת כָּל הַי״ג דְּבָרִים, לוֹמַר שֶׁכֻּלָּם שָׁוִים לִקָּרְאוֹת תְּרוּמַת ה׳ וּזְכוּתָן שָׁוָה, מֵבִיא הַנְּחֹשֶׁת כְּמֵבִיא זָהָב, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּעוֹלַת הַבְּהֵמָה ״רֵיחַ נִיחוֹחַ״ וּבְעוֹלַת הָעוֹף ״רֵיחַ נִיחוֹחַ״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות קי,א) לוֹמַר לְךָ אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט וְכוּ׳, וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בָּעִנְיָן בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא (ויקרא א,יז).

ומבדיל. חותך שני סימנים. דמדכתיב בחטאת העוף ולא יבדיל, למדנו שבעולת העוף מבדיל:

ונתנו … אש. אַעַ"פִּי שֶׁהָאֵשׁ יוֹרֶדֶת מִן הַשָּׁמַיִם מִצְוָה לְהָבִיא מִן הַהֶדְיוֹט (שם):

צפור כל כנף. דָבוּק הוּא, צִפּוֹר שֶׁל כָּל מִין כָּנָף, לְרַבּוֹת חֲגָבִים (כָּנָף לְשׁוֹן נוֹצָה, כְּמוֹ וְשִׁסַּע אֹתוֹ בִכְנָפָיו, שֶׁאֲפִלּוּ נוֹצָתָהּ עוֹלָה, אַף כָּאן צִפּוֹר כָּל מִין מַרְאִית נוֹצָה):