פרשנות מצטטת על ויקרא ב:ו

פָּת֤וֹת אֹתָהּ֙ פִּתִּ֔ים וְיָצַקְתָּ֥ עָלֶ֖יהָ שָׁ֑מֶן מִנְחָ֖ה הִֽוא׃ (ס)

מצודת ציון

פת. חתיכת לחם מל׳ פתות אותה פתים (ויקרא ב׳:ו׳):
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

מפתת - לשון פתות אותה פתים (ויקרא ב):
שאל רבBookmarkShareCopy

רמב"ם

ואמר ולא יסיק בו תנור וכירים רוצה בו כי כששרפו בזמנו לא יסיק בו תנור בעת שריפתו כדי שלא יהנה באותו הביעור והוא אינו מותר בהנאה. ופרורין ידוע ולשון העברי פתים וכמו כן נפרש פתות אותה פתים (ויקרא ב׳:ו׳) ואין הלכה כרבי יהודה וכשהחמץ הוא יבש אין מספיק לו להטילו בנהר אלא צריך שיפרר אותו היטב מפני שיובשו חזק חלקיו [וצריך] (ו) לכתת כדי שיאבד מהר:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

יצוק. כמו ויצקת:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

וכולן פותתן – כלומר בוצען קודם קמיצה ועושה אותן פתיתין כזיתים כדכתיב פתות אותה פתים (ויקרא ב׳:ו׳) אלמא פתיתין כזיתים מברך עליהן המוציא:
שאל רבBookmarkShareCopy