פרשנות מצטטת על ויקרא ב:ו

פת. חתיכת לחם מל׳ פתות אותה פתים (ויקרא ב׳:ו׳):

מפתת - לשון פתות אותה פתים (ויקרא ב):

ואמר ולא יסיק בו תנור וכירים רוצה בו כי כששרפו בזמנו לא יסיק בו תנור בעת שריפתו כדי שלא יהנה באותו הביעור והוא אינו מותר בהנאה. ופרורין ידוע ולשון העברי פתים וכמו כן נפרש פתות אותה פתים (ויקרא ב׳:ו׳) ואין הלכה כרבי יהודה וכשהחמץ הוא יבש אין מספיק לו להטילו בנהר אלא צריך שיפרר אותו היטב מפני שיובשו חזק חלקיו [וצריך] (ו) לכתת כדי שיאבד מהר:

יצוק. כמו ויצקת:

וכולן פותתן – כלומר בוצען קודם קמיצה ועושה אותן פתיתין כזיתים כדכתיב פתות אותה פתים (ויקרא ב׳:ו׳) אלמא פתיתין כזיתים מברך עליהן המוציא: