פרשנות מצטטת על ויקרא ב:י

והנותרת וכו'. ויקרא ב', י'.

על כל פנים, בסעודת הקודש במקדש השתתפו כוהנים רבים. אגב אורחא אפשר לשער שהסעודות במקדש היו סעודות ממושכות, שהשתתפו בהן גברים רבים ושצריך היה להכין מתקנים מתאימים לכך. ההלכה אִפשרה להוסיף לבשר הקודשים תבלינים ומאכלים נוספים: "והנותרת ממנה כשירה יאכלו תאכל [יאכלוהו] אהרן ובניו – ריבה אכילתה בכל מאכל שירצה. 'יאכלוהו' – שיאכלו עמו חולים⁸⁹חולין. ותרומה בזמן שהיא מועטת" (ספרא, צו פרשה ב, ז [ל ע"ד]). הדעת נותנת שהייתה זו סעודה חגיגית וקדושה כאחת (שני מונחים אלו חופפים). אמנם לא מצינו איסור מפורש על נשים להשתתף בה, אבל הדעת נותנת שבסעודה הטקסית (שהיא למעשה חגיגת קודש, כלומר, סעודה שאוכלים בה קודשים) השתתפו רק גברים, שהרי הציווי וההיתר לאכול הם "לאהרן ולבניו" (שמות כ"ט, כח, לב; ויקרא ב', י; ו', ט). במשנה זבחים שנינו: "כל שאינו ראוי לעבודה אינו חולק בבשר" (יב, א). אמנם במשנה שם מוזכרים גם כמה יוצאי דופן, אבל נשים מנועות מלעבוד וממילא מנועות מלאכול בשר קודשים. בסעודת הפסח, לעומת זאת, השתתפו נשים.⁹⁰ראו במבוא למסכת קודשים. הפסח הוא קודשים קלים.

אָכְלוּ מַצּוֹת. מְנָחוֹת, וְהוּא הַדִּין לְכָל הַקֳּדָשִׁים.