פרשנות מצטטת על ויקרא ד:טו

דנין - סמיכה בקרבן יחיד דכתיב ביה סמיכה בגופיה דכתיב וסמך מפר העלם דבר של ציבור דכתיב ביה סמיכה בגופיה וסמכו זקני העדה (ויקרא ד׳:ט״ו):

וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. לֹא מָצִינוּ שֶׁדִּבֵּר אֶל הַזְּקֵנִים כְּלוּם, וְאִם כְּדִבְרֵי הַמְפָרְשִׁים שֶׁדִּבֵּר לְאַהֲרֹן בִּפְנֵי זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ אַהֲרֹן מֵעַצְמוֹ נִכְנַס לָעֲבוֹדָה, הֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר בְּפָרָשַׁת צַו (ח ג): ״וְאֵת כָּל הָעֵדָה הַקְהֵל״ וְגוֹ׳, וְשָׁם הִכְנִיסוֹ לָעֲבוֹדָה בִּפְנֵי כָּל הָעֵדָה, וּמַה הָיָה צָרִיךְ לָזֶה כָּאן שֵׁנִית. וְנִרְאֶה לִי לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ד יג-טו): ״וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ, וְסָמְכוּ זִקְנֵי הָעֵדָה יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הַפָּר״, וּכְמוֹ כֵן בְּקָרְבְּנוֹת צִבּוּר אֵלּוּ שֶׁבָּאוּ לְכַפָּרָה עַל ״וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים״ (בראשית לז לא) וְעַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, מִסְתָּמָא עָשׂוּ בּוֹ כְּכָל הַתּוֹרָה הַמְפֹרֶשֶׁת בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא בְּחַטַּאת הַקָּהָל, עַל כֵּן קָרָא לַזְּקֵנִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִזְכַּר כָּאן שֶׁסָּמְכוּ יְדֵיהֶם, מִכָּל מָקוֹם מִסְתָּמָא עָשׂוּ הַסְּמִיכָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּל חַטַּאת הַקָּהָל קָרְבָּנוֹ פָּר, שָׁאנֵי הָכָא שֶׁחָטְאוּ בְּשָׂעִיר וְעֵגֶל, עַל כֵּן רָצָה ה׳ שֶׁיָּבִיאוּ שָׂעִיר וְעֵגֶל.

ועריפת העגלה בשלשה. דכתיב (ויקרא ד׳:ט״ו) זקני העדה, מיעוט זקני שנים, ואין ב״ד שקול, הוסיף עליהם עוד אחד הרי שלשה: