וְנֽוֹדְעָה֙ הַֽחַטָּ֔את אֲשֶׁ֥ר חָטְא֖וּ עָלֶ֑יהָ וְהִקְרִ֨יבוּ הַקָּהָ֜ל פַּ֤ר בֶּן־בָּקָר֙ לְחַטָּ֔את וְהֵבִ֣יאוּ אֹת֔וֹ לִפְנֵ֖י אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
רלב"ג
התועלת התשיעי הוא להודיע דין הוראת שגגת בית דין הגדו' בע"ז אשר בהודאה בה יהיה ההתרחק מכל המצות והנה היה בקרבן הכפרה בא פר ושעיר ולא היה בשאר המצות כי אם פר כמו שהתבאר בפרשת ויקרא לפי מה שאחשוב שכבר נסתבכו ישראל בדעות המצרים אשר גדלו עליה' שהיו נותנים האלהות למזל טלה כמו שנתבאר בתורה ואמר ג"כ ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים וגו' וזה מורה שבזה העטות היו מוכנים לטעות בו וביאר עם זה עונש הטועה בע"ז במזיד.
רי"ף
(דף ח: ע"ש) ורבי נפקא ליה צרת ערוה דאסורה מהכא דתניא רבי אומר ולקח ולקחה לאסור צרות של עריות והכי קאמר לכתוב רחמנא ולקח מאי ולקחה כל היכא דאיכא תרין לקוחין דאי בעי האי נסיב ואי בעי האי נסיב שריאן ואי לא תרוייהו אסירן ורבי האי עליה מאי עביד ליה מיבעי ליה להא (דף ט.) דתנו רבנן (ויקרא ד׳:י״ד) ונודעה החטאת אשר חטאו עליה עליה מה ת"ל רבי אומר נאמר כאן עליה ונאמר להלן עליה מה להלן דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אף כאן דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת
ברטנורא
חטאות הצבור. כגון שעירי ראשי חדשים ושל מועדות ועולותיהן, כולהו בני שנה נינהו: