א֣וֹ נֶ֡פֶשׁ כִּ֣י תִשָּׁבַע֩ לְבַטֵּ֨א בִשְׂפָתַ֜יִם לְהָרַ֣ע ׀ א֣וֹ לְהֵיטִ֗יב לְ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר יְבַטֵּ֧א הָאָדָ֛ם בִּשְׁבֻעָ֖ה וְנֶעְלַ֣ם מִמֶּ֑נּוּ וְהוּא־יָדַ֥ע וְאָשֵׁ֖ם לְאַחַ֥ת מֵאֵֽלֶּה׃
ברטנורא
שבועות, שתים. כתיבי בקרא בהדיא (ויקרא ה׳:ד׳) או נפש כי תשבע לבטא בשפתים להרע או להיטיב. אוכל, להיטיב. לא אוכל, להרע, שמענה את עצמו. וה״ה לכל דבר שהוא הן ולאו להבא, דלהרע או להיטיב להבא משמע:
ברטנורא
שבועות שתים. שאוכל ושלא אוכל. הם השתים המפורשות, דכתיב (ויקרא ה׳:ד׳) להרע או להיטיב, דמשמע להבא. לא אוכל, להרע. אוכל, להיטיב:
פני משה
מתני' שבועות שתים שהן ארבע. בשבועת ביטוי שפתים הכתוב בויקרא אצל קרבן עולה ויורד קאמר: