פרשנות מצטטת על ויקרא ה:כג

אזהרת רצב שלא להונות במקח וממכר כדכתיב וכי תמכרו ממכר לעמיתך וגו' אל תונו וגו' כדתניא פרק הזהב דף נ"א אין לי אלא שנתאנה לוקח נתאנה מוכר מנין תלמוד לומר או קנה אל תונו ואיצטריך למיכתב תרויהו כדאיתא התם ואינו לוקה מפני שניתן להשבון כדאמ' במכות דף י"ו כיון דחייב בתשלומין אין לוקה ומשלם דכתיב לא תגזול וכתיב והשיב את הגזלה וגו' ובאונאת גופא אמרינן פרק הזהב דף נ"ח דאונאת ממון ניתן להשבון וילפינן לה מקרא [מדכתיב גבי גזילה (ויקרא ה, כג) והשיב את הגזילה וגו'] ובין במזיד ובין שלא ידע שיש הונאה חייב לשלם דכיון דמחסרו ממון מה לי ידע או לא. ושיעור אונאת ממון לא נתפרש בתורה אבל שנינו האונאה ארבעה כסף מכ"ד כסף לסלע שתות למקח וכו' פחות מזה מחילה יותר מזה ביטול מקח וכדאמ' התם ונראה דמסברא הוא דאמרי הכי דפחות משתות הוי מחילה ושתות אונאה מחזיר האונאה כדין גזל דמחזיר מה שגזל ויותר משתות לא סגי בחזרה אלא דבטל מקח מעיקרו אם רוצה המתאנה כיון שהיה בו אונאה כל כך ואין אונאה לפרוטות כרב כהנא דף נ"ה ואף על גב דבגזל חייב להחזיר באונאה הוי מחילה אגב מקחו כיון דלא הוי יותר מפרוטה. וכן אם שהה יותר מכדי שיראה הוי מחילה דחפץ במקח אפילו יש בה אונאה או יותר:

וחומש חומשה. ובפרק הזהב דרשינן ליה מדכתיב ויסף חמישיתו אי שקלת ליה לוי"ו דויסף ושדית ליה אחמישיתו הוי חמישיותיו הר"ש (ועי' רש"י שם וכלומר דהוי כמו וחמשיותיו דגבי גזל בפרשת ויקרא):

משלם כשעת הגזלה. כתב הר"ב ואין חייב להחזיר לו כלים וכו' כדאמרינן במרובה. [דף ס"ז] שינוי קונה דכתיב (ויקרא ה׳:כ״ג) והשיב את הגזילה מה תלמוד לומר אשר גזל. אם כעין שגזל יחזיר. ואם לאו דמי בעלמא בעי לשלומי. רש"י. ועיין ריש פרק דלקמן:

כל היכא דמעיקרא - כשאכלה הויא שויא הך גריוא ד' זוזי והשתא כשמשלם שויא זוזא ותו לא לא מיבעיא לן נהי נמי דאיכפר ליה אכילת תרומה בתשלומי מדה מיהו ממונא דכהן [אוכל] (ממונא) הוא ולא גרע משאר ממונא דחולין שהדיינין גובין ממנו כשעת גזילה כדכתיב (ויקרא ה) אשר גזל כמו שגזל:

הרי שלך לפניך - ובלבד שישלם לו אותו עצמו וקרינא בה והשיב את הגזלה אשר גזל (ויקרא ה) שהרי לא נשתנה:

ולא ניתן להשבון - אינו בחזרה אלא נהרג דגבי ישראל כתיב והשיב את הגזלה אשר גזל (ויקרא ה) אבל בני נח אמרינן בסנהדרין (דף נח:) אזהרתן זו היא מיתתן וכיון שעבר על אחת מז' מצות נהרג: