פרשנות מצטטת על ויקרא ה:כה

כל אלה בקרבן עולה ויורד כמפורש כאן. אף על פי שלא היה צריך לזה דמקרא מלא הוא והיה כי יאשם לאחת מאלה והתודה אשר חטא והביא את אשמו וגו' כשבה או שעירת עזים לחטאת וגו' ואם לא תגיע ידו די שה והביא שתי תורים או שני בני יונה ואם לא תשיג ידו לאלה והביא עשירית האיפה סלת לחטאת מ"מ אמר זה כדי שיאמר אבל שבועה שיש בה כפירת ממון אינה בקרבן זו אלא באשם כדכתיב בסוף הפרשה נפש כי תחטא ומעלה מעל וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד וגו' ואת אשמו יביא ליי' איל תמים מן הצאן בערכך לאשם אל הכהן:

ונעלם ממנו. וְעָבַר עַל שְׁבוּעָתוֹ, כָּל אֵלֶּה בְּקָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, כַּמְּפֹרָשׁ כָּאן, אֲבָל שְׁבוּעָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּפִירַת מָמוֹן אֵינָהּ בְּקָרְבָּן זוֹ אֶלָּא בְּאָשָׁם:

באיזה איל. שמ"ש מלבד איל הכפורים היינו האיל המבואר בסוף ויקרא ואת אשמו וגו' איל תמים וגו' ומדבר שם במכחש בפיקדון:

למעל מעל בה'. הֲרֵי חָזַר וְכָתַב כָּאן פָּרָשַׁת גּוֹזֵל וְנִשְׁבָּע עַל שֶׁקֶר, הִיא הָאֲמוּרָה בְפָרָשַׁת וַיִּקְרָא "וּמָעֲלָה מַעַל בַּה' וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ וְגוֹ'", וְנִשְׁנֵית כָּאן בִּשְׁבִיל שְׁנֵי דְבָרִים שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ בָהּ, הָאֶחָד שֶׁכָּתַב "וְהִתְוַדּוּ", לִמֵּד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב חֹמֶשׁ וְאָשָׁם עַ"פִּ עֵדִים עַד שֶׁיּוֹדֶה בַדָּבָר, וְהַשֵּׁנִי עַל גֶּזֶל הַגֵּר שֶׁהוּא נָתוּן לַכֹּהֲנִים (עי' ספרי):

מלבד איל הכפרים. הָאָמוּר בְּוַיִּקְרָא שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהָבִיא: