פרשנות מצטטת על ויקרא ו:טו

וְהַכֹּהֵ֨ן הַמָּשִׁ֧יחַ תַּחְתָּ֛יו מִבָּנָ֖יו יַעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑הּ חָק־עוֹלָ֕ם לַיהוָ֖ה כָּלִ֥יל תָּקְטָֽר׃

שפתי חכמים

כולכם ישלח. לא מל' כלייה. ר"ל כמו גבי כליל תקטר (ויקרא ו, טו), דתרגם נמי המתרגם גמירא, והתם אי אפשר לפרש לשון כליון אלא ל' כולו:
שאל רבBookmarkShareCopy

גור אריה

כלה גמירא וכו'. פירוש "כלה" הוא גמירא כתרגומו. והביא ראיה שלשון גמירא הוא, שהרי 'כלה' ו'כליל' לשון אחד הוא, וכמו שלשון 'כליל' הוא לשון גמירא, כדכתיב (ויקרא ו, טו) "כליל תקטר", כן "כלה" הוא לשון גמירא. ומפני שכתב "כלה גרש יגרש" דמשמע גמר גרושין, שלא יחזרו עוד אל פרעה, וזה אינו, שכוונת פרעה שיחזרו אחר שלשת ימים (לעיל ה, ג), ולפיכך פירש 'כולכם ישלח', שהגמר הכתוב כאן נאמר שישלח אותם הכל, ולא ישאר אחד אצלו, וזהו "כלה יגרש":
שאל רבBookmarkShareCopy

תוספות יום טוב

והסך בשמן המשחה. פי' הר"ב שעשה משה דכתיב (שם) ואשר יתן ממנו על זר. ממנו מאותו של משה. ועמ"ש במשנה ב' פ"ג דמכות. ואע"ג דלא כתיב אלא חד כרת בהנך תרי איש אשר ירקח כמוהו ואשר יתן ממנו. קיי"ל כל מקום שאתה מוצא שני לאוין וכרת אחת חלק חטאת ביניהן. והיינו טעמא דקתני המפטם את הקטרת במיצעא. וכ"ת דבעי למיתני. פיטומין בהדי הדדי. נתנינהו איפוך המפטם את הקטרת. והמפטם את השמן. והסך בשמן המשחה. אמאי פלגינהו לשמן. אלא הא קמ"ל מה קטרת לאו בפני עצמו וחייבים עליו כרת בפני עצמו. אף מפטם שמן וסך [בשמן] נמי כיון דלאו בפני עצמו חייבים עליו בפני עצמו. גמ'. ומ"ש הר"ב ואפילו היה בן כ"ג מושחים אותו דכתיב (ויקרא ו') והכהן המשיח תחתיו מבניו נימא קרא והכהן שתחתיו מבניו מאי המשיח. הא קמ"ל דאפי' מבניו. ההוא דמשח הוי כ"ג. ואי לא משח לא הוי כ"ג. ומ"ש הר"ב וממנו מושחים מלכי בית דוד [*משבא דוד. אבל שאול נמשח. רש"י] ואין מלכי ישראל מושחין. גמ'. דכתיב (שמואל א' ט"ו) קום משחהו כי זה הוא. זה טעון משיחה ואין אחר טעון משיחה. והא דאלישע משח ליהוא. מתרצים בגמ' באפרסמא דכיין ולא בשמן המשחה. ומ"ש הר"ב ואין מושחין מלך בן מלך. דכתיב (דברים י"ז) למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו כל הימים. ירושה היא. ומפני מה משחו את שלמה מפני מחלוקתו כו'. [*דאמר קרא בקרב ישראל בזמן ששלום בישראל הויא המלכות ירושה. כדכתיב הוא ובניו וא"צ משיחה. אבל כי איכא מחלוקת לאו ירושה הוא. ובעי משיחה בתחלה]. [ומ"ש] ויהואחז מפני יהויקים אחיו כו' ובגמ' מקשים מי הוה שמן המשחה. והא יאשיה גנזו. כדכתב הר"ב ברפ"ו דשקלים. ומתרץ באפרסמא דכיא. ותמהני על הרמב"ם שבפ"א מהלכות כלי המקדש פירש להא דיהוא שהיתה בשמן אפרסמון. ודיהואחז לא פי' בו כך:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

ועשירית האיפה - שבכל יום כדכתיב הכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אותה (ויקרא ו׳:ט״ו):
שאל רבBookmarkShareCopy