פרשנות מצטטת על ויקרא ח:טז

ואת כל החלב וגו'. לְהָבִיא חֵלֶב שֶׁעַל הַקֵּבָה דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר לְהָבִיא חֵלֶב שֶׁעַל הַדַּקִּין (שם):

החלב המכסה את הקרב הוא הקרום שעל הכרס שקורין טילא. לשון רש"י. (רש"י על שמות כ״ט:י״ג) ולפי דעתי כי החלב המכסה את הקרב הוא הקרום, אבל כאשר יאמר כל החלב המכסה את הקרב ירמוז לשני חלבים אשר שם, לחלב הקרום הזה, ולחלב הגס אשר על הקרב, כמו שנאמר בסדר ויקרא (ג ג) ואת החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב. והנה על הקרב שני חלבים, פעם יזכיר הכתוב את שניהם, ופעמים יכלול אותם כאחד במלת כל. והנה בכאן בכל החלב המכסה את הקרב כלל גם החלב אשר על הקרב, ושם במעשה הצואה הזאת אמר ויקח את כל החלב אשר על הקרב ואת יותרת הכבד (שם ח טז), כללם בכל החלב אשר על הקרב. ולמטה בפרשה זו (שמות כ״ט:כ״ב) אמר ולקחת מן האיל החלב והאליה ואת החלב המכסה את הקרב, והראשון המוזכר סתם הוא החלב אשר על הקרב:

ואת כל חלבו יקטיר וגו׳. יש לדקדק על הא דלא כתב כאן ירים ולא יסיר ואח״כ והקטיר אלא סתם יקטיר. והענין דג״ז נתבאר לעיל ח׳ דלשונות אלו מורות על כפרה על החטא הקודם שלא נזהר בשאט נפש. וזה גרם להיות נכשל בשוגג באיסור חמור דכרת. והנה חטא הקודם הוא לפי האדם. כה״ג שמעלתו גבוה אם לא נזהר לפי ערכו בחטא קל היא מביאתו לידי הוראה בטעות. והדיוט אם לא נזהר באיסור לפי ערכו מביאתו לידי שגגת מעשה באיסור חמור. והאימורים ואכילת כהן מכפרים לכל א׳ לפי ערכו אבל נשיא מעלתו גבוה מאד וחטאיו כבדים מאד גם קודם שבא לידי שגגת מעשה ע״כ אין אכילת החטאת מכפרת על החטאים הקודמים ורק הדם הוא יכפר על שגגת מעשה עצמו מש״ה לא כתיב כאן תרומה והסרה רק הקטרה: