פרשנות מצטטת על ויקרא ח:לב

וְהַנּוֹתָ֥ר בַּבָּשָׂ֖ר וּבַלָּ֑חֶם בָּאֵ֖שׁ תִּשְׂרֹֽפוּ׃

מצודת ציון

בערבים. הבי״ת הוא במקום מ״ם כמו והנותר בבשר ובלחם (ויקרא ח׳:ל״ב) ומשפטו מבשר ומלחם:
שאל רבBookmarkShareCopy

משנת ארץ ישראל

דומה שההסבר הקושר את הפרשת הכוהן הגדול עם בעיות הלכתיות של טומאה אינו מלא. כידוע, מפרישים את הכוהן הגדול מביתו גם לפני שרפת פרה אדומה: "שבעת ימים קודם לשרפת הפרה מפרישין כהן השורף את הפרה מביתו ללשכה..." (משנה, פרה פ"ג מ"א; פסיקתא רבתי, יד נו ע"ב). המקורות מקשרים את שתי ההפרשות. התוספתא מדגישה שביום כיפור הפרשתו בקדושה, ובפרה בטהרה65תוס', פרה פ"ג (ב) ה"א, עמ' 631; ירו', לח ע"א; בבלי, ח ע"א - ע"ב, ועוד. . את שתי ההפרשות הללו לומדים משבוע המילואים. כידוע, בשבעה הימים הראשונים שבהם עבד אהרן במקדש נאסר על אהרן ובניו לבוא לביתם: "ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים..." (ויקרא ח לב). כבר בספרא לומדים מכאן שיש להפריש את הכוהן הגדול מביתו ליום הכיפורים ולשרפת הפרה. המקורות רואים, אפוא, את ההוראה לאהרן הכהן בבחינת צו לדורות: "מכאן אמרו מפרישין כהן גדול מביתו..." (ספרא, שם שם; ירו', שם). הרצון לשמור על טהרת הכוהן הגדול אינו משכנע דיו. הכוהן הגדול צריך להיות טהור בכל פעם שהוא בא אל המקדש, ויום הכיפורים אינו שונה מסתם יום של חול. אשר לשרפת הפרה, כאן דרישות הטהרה אפילו חמורות פחות. הירושלמי מדגיש ש"סלסול הוא בפרה", הווה אומר שאין זו תביעה במהלך הלכתי רגיל.
שאל רבBookmarkShareCopy

רמב"ם

מפני שהוא ממעט באכילתו. ענינו שימעט באכילתו לפי שהתרומה אסורה לזרים ולטבול יום והמעשר מותר לזרים ולטבול יום וכמו כן ממעט באכילת תרומה כי התרומה מותרת לאונן ותאכל בכל מקום ומעשר שני אסור לאונן למאמר השם לא אכלתי באוני ממנו (דברים כ״ו:י״ד) וגם כן אסור לאכלו אלא בירושלים כמו שנתבאר בתורה וכבר קדם לך כי מעות מעשר שני קונין בהם בהמות ומקריבין אותן זבחי שלמים והשלמים בלי ספק קדש ויפסלו כשהן פגול או נותר או טמא ואסור לאכלן והתרומה אין בה לא דין פגול ולא דין נותר ועוד כי לא כל הדברים המטמאין את הקדש הם מטמאין את התרומה כמו שיתבאר בפ' שני ממס' טהרות (משנה ב) ופגול ענינו שתהיה מחשבתו בשעת הזביחה שיאכל ממנו אחר הזמן הקצוב לאכילתו הוא מה שאמר השם (ויקרא ז׳:י״ח) ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו פגול הוא לא ירצה ונותר הוא מה שאמר השם והנותר באש תשרופו (שם ח) ואמר בבשר טמא והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף (שם ז) ועוד יתבארו דיני הפגול והנותר בפרט במסכת זבחים ואין הלכה כר' שמעון:
שאל רבBookmarkShareCopy