פרשנות מצטטת על ויקרא טז:ג

איש האלהים להגיד כי ברכתו מקויימת כי איש האלהים היה ותפלת ישרים רצונו והנה יקרא הכתוב למשה רבינו איש האלהים וכן שאר הנביאים ואליהו וזולתם ולא יאמר הכתוב איש ה' אבל יאמר משה עבד ה' (דברים ל״ד:ה׳) והטעם ידוע לכל משכיל וכן על דרך האמת וזאת היא הברכה כי מאת ה' היתה זאת (תהלים קיח כג) וכן ביעקב נאמר (בראשית מט כח) וזאת אשר דבר להם אביהם זאת הברכה הוא שאמר דוד (תהלים קיט נו) זאת היתה לי כי פקודיך נצרתי ירמוז לציון עיר דוד כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם והמשכיל יבין ולזה הסוד נתכוונו רבותינו במדרש שאמרו (בראשית רבה ק׳:י״ב) וזאת אשר דבר להם אביהם עתיד אדם כיוצא בי לברך אתכם וממקום שפסקתי אני משם הוא מתחיל כיון שעמד משה רבינו פתח להם בוזאת הברכה מאותו מקום שפסק להם אביהם הוי וזאת אשר דבר להם אביהם אמר להם הברכות הללו אימתי מגיעות אתכם משעה שתקבלו את התורה שכתוב בה וזאת התורה וגו' כי המלה הזאת תרמוז לברכה שהיא התורה והיא הברית דכתיב (בראשית יז י) זאת בריתי וכבר הזכרתי זה (ויקרא טז ג):

כִּי דַּעַת הָאוֹמֵר שְׁתוּיֵי יַיִן נִכְנְסוּ, סוֹבֵר שֶׁאֵשׁ זָרָה זֶה מְדַבֵּר בְּיַיִן הַבּוֹעֵר בָּאָדָם כְּאֵשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ה יא): ״מְאַחֲרֵי בַנֶּשֶׁף יַיִן יַדְלִיקֵם״, וְהוּא דְּלֵקָה מַמָּשׁ מִן הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף בְּקִרְבָּם הַיַּיִן. וְאַף עַל פִּי שֶׁפָּרָשַׁת ״יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ״ עֲדַיִן לֹא נֶאֶמְרָה לָהֶם, מִכָּל מָקוֹם עַל דֶּרֶךְ ״הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ״ הָיָה לָהֶם לֵידַע מִסְּבָרָא כִּי אֵין לָבוֹא בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ וְהוּא שִׁכּוֹר. וּרְאָיָה גְּדוֹלָה לְדֵעָה זוֹ מִמַּה שֶּׁכָּתוּב (שמות כד יא): ״וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ״, מִכְּלָל שֶׁהָיוּ רְאוּיִין לִשְׁלִיחַת יָד עַל מָה שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְזָנוּ עֵינֵיהֶם מִן הַשְּׁכִינָה מִתּוֹךְ לֵב גַּס שֶׁל מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויק״ר כ י) שֶׁלֹּא רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעַרְבֵּב שִׂמְחַת הַתּוֹרָה וְהִמְתִּין לָהֶם עַד יוֹם זֶה. וְקָשֶׁה מָה יוֹם מִיָּמִים, וְעוֹד שֶׁהֲרֵי גַּם יוֹם זֶה נִקְרָא ״שִׂמְחַת לִבּוֹ״, שֶׁכֵּן דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית כו:): ״בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ״ זֶה מַתַּן תּוֹרָה, ״וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ״ זֶה חֲנֻכַּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְהָיָה לוֹ לְהַמְתִּין עוֹד. אֶלָּא לְפִי שֶׁבְּיוֹם זֶה חָזְרוּ וְשָׁנוּ בְּאִוַּלְתָּם וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ה׳ אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר בָּעֲרָה בְּקִרְבָּם מִצַּד הַיַּיִן, וּמִתּוֹךְ רוֹב שְׁתִיָּה בָּאוּ לִפְנֵי ה׳ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת, עַל כֵּן לֹא רָצָה ה׳ לְהַמְתִּין לָהֶם עוֹד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַדָּבָר בְּעֵינֵיהֶם כְּהֶתֵּר, כִּי הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ הֻתְּרָה לוֹ (יומא פו:). וְעַל כֵּן נֶאֱמַר לְאַהֲרֹן אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בָּנָיו צִוּוּי ״בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ״ וְגוֹ׳ (טז ג) בְּיוֹם צוֹם כִּפּוּר, יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ, כִּי אָז הוּא בָּא בְּהַכְנָעָה לִפְנֵי בּוֹרְאוֹ לֹא מִתּוֹךְ לֵב גַּס, כִּי הַיַּיִן בּוֹגֵד, גֶּבֶר יָהִיר וְלֹא יִנְוֶה (חבקוק ב ה).

וע"ד המדרש בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ בזכות ג' דברים נברא העולם, בזכות חלה, בזכות מעשרות, בזכות בכורים, אין ראשית אלא חלה שנאמר (במדבר ט״ו:כ׳) ראשית עריסותיכם חלה תרימו, ואין ראשית אלא מעשרות שנאמר (דברים י״ח:ד׳) ראשית דגנך, ואין ראשית אלא בכורים שנאמר (שמות כ״ג:י״ט) ראשית בכורי אדמתך, ועוד אמרו בזכות משה שנאמר (דברים ל״ג:כ״א) וירא ראשית לו, וכל המצות האלו דרך אחד להן וכלן רמז על אחדות החכמה הנקראת ראשית, וכן מלת בראשית בתרגום ירושלמי בחוכמתא, כי מצות הבכורים רמז לאחדות וכן מצות המעשר, כי חשבון י' מפרש ומגלה כח האחד, וכן החלה מצוה יחידה בעיסה, ומה שאמר בזכות משה לפי שמצינו בו ראשית ומשם זכה לקבל התורה, ואם תשכיל תמצא כי מלת בראשית תרמוז על בנין בית ראשון שעמד ת"י שנה כמנין (ויקרא טז ג) בזאת יבא אהרן אל הקדש, וכבר ידעת מאמר רז"ל שב"ה נברא קודם השמים והארץ, ומפני זה הקדים מלת בראשית ברא ואחר כך את השמים ואת הארץ, ולפי שעתיד ליחרב אמר והארץ היתה תהו ובהו לפי שנסתלקה שכינה מישראל.

את פר החטאת אשר לו. הָאָמוּר לְמַעְלָה, וְלִמֶּדְךָ כָּאן שֶׁמִּשֶּׁלּוֹ הוּא בָא וְלֹא מִשֶּׁל צִבּוּר (שם ג'):