פרשנות מצטטת על ויקרא טז:כג

וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְגוֹ׳. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י אֵין זֶה חוֹבָה אֶלָּא לִמֶּדְךָ תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ כוּ׳, לְפִי שֶׁקָּשֶׁה לְרַשִׁ״י שֶׁהֲרֵי בְּפָרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת (טז כג) נֶאֱמַר ״וּפָשַׁט אֶת בִּגְדֵי הַבָּד״, וְלֹא נֶאֱמַר שָׁם ״בְּגָדָיו״, וְלָמְדוּ רז״ל (ספרא אחרי יג) שֶׁאֵינָן בָּאִים מִשֶּׁלּוֹ אֶלָּא מִשֶּׁל הֶקְדֵּשׁ, וְאִם כֵּן לָמָּה קְרָאָן כָּאן ״בְּגָדָיו״ וַהֲלֹא אֵינָן שֶׁלּוֹ, אֶלָּא שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר שֶׁיַּעֲשֶׂה עִם בִּגְדֵי קֹדֶשׁ אֵלּוּ כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ, וּכְמוֹ שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה עִמָּהֶם אִלּוּ הָיוּ בְּגָדָיו מַמָּשׁ, כִּי כְּמוֹ שֶׁאִלּוּ הָיוּ שֶׁלּוֹ וַדַּאי הָיָה פּוֹשְׁטָם בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֵיזוֹ מְלָאכָה נְמִבְזָה וְנָמֵס וְהָיָה לוֹבֵשׁ בְּגָדִים פְּחוּתִים, כָּךְ יַעֲשֶׂה גַּם בְּבִגְדֵי קֹדֶשׁ אֵלּוּ, וְדוּן מִנַּהּ וּמִנַּהּ, מַה בְּגָדָיו רְשׁוּת אַף אֵלּוּ רְשׁוּת, דְּאִי לָאו לְמַאי נַפְקָא מִנַּהּ תְּלָאָם הַכָּתוּב בִּבְגָדָיו.

והניחו, ויצנענה. ע' בש"ס (מכות י"ח ע"ב) וכ"ה לקמן פסוק יו"ד "והנחתו, ותצנענה" (וב"ס אוג"ר הביא בתחלה הנוסחאות פה ובפסוק יו"ד "ויחתינה, ותחתינה" [וכן הוא בכ"י] ואמר שהוא מל' "מהחתין תמה" [עזרא ו' א'] ואח"כ הביא הנוסחאות "ויצנענה, ותצנענה" ולא הכריע, וב"ס לחם ושמלה כתב על גירסת ויצנענה "וגי' מוטעת המה, כי לפי הנראה היה ההנחה רק לשעה, משא"כ והניחם שם ת' בל' "ואצנענון" כדרשת חז"ל מלמד שטעונין גניזה, ולא ידעתי מה יענה על פסוק "וינח משה את המטות [במדבר י"ז כ"ב] ששם הוא בודאי רק לפי שעה, כדכתיב אח"כ בפסוק כ"ד "ויוצא משה את כל המטות" ובכ"ז ת"א "ואצנע" ואף לפי מה שכתב בעצמו בפה "והניחם שם" (ויקרא ט"ז כ"ג) שגם לשון גניזה אין עיקר הוראתה כלשון הטמנה רק מלשון אוצר ודבר חשוב לא ניחא שם, כי שם כתוב אח"כ "ויקחו איש מטהו" ולא היו מוצנעים אף כדבר חשוב.

וכן הרבה פרשיות עמדנו על דיוקן עפ״י המדרש רבה. כמו פרשה יוה״כ בפ׳ אחרי שנאמרה שלא על הסדר. אכן עפ״י המ״ר שאהרן הי׳ רשאי ליכנס לפנים בכל יום בסדר הפרשה. ואצלו הי׳ הסדר נכון כמש״כ הגר״א ז״ל. וכן פ׳ שחוטי חוץ מבואר ברבה שבמדבר הי׳ אזהרה זו באופן אחר מלדורות. ועפי״ז מובן פי׳ הפ׳ על נכון. ובספרא לא חש התנא אלא להעמיד קבלות שנוגע לדורות שיהיו מרומזין במקרא. ועוד יש הרבה מקראות שלא נתפרש דיוק הלשון בספרא. מחמת שלא הי׳ בהם קבלות ולא העלו בזה המקרא.

והניחו אותם בלשכות הקודש. כמו שאמר מרע"ה (ויקרא ט״ז:כ״ג) ופשט את בגדי הבד אשר לבש והניחם שם: