פרשנות מצטטת על ויקרא טז:כה

ואת כל חלב פר. חֶלְבּוֹ הָיָה לוֹ לוֹמַר, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר פַּר? לְרַבּוֹת פַּר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים לִכְלָיוֹת וְלַחֲלָבִים וְיוֹתֶרֶת (ספרא):

הגיע שעיר למדבר. שאינו רשאי להתחיל בעבודה אחרת עד שיגיע שעיר למדבר, שנאמר (שם) ושלח את השעיר במדבר. ואחר כך ואת חלב החטאת יקטיר:

ואת החלב וגו׳ מן החטאת וגו׳ כאשר צוה ה׳ את משה. באשר היה כאן חידוש. דבכ״מ כשמביאים חטאת ועולה שוחטים וזורקים החטאת ואח״כ העולה ואח״כ מקטירים תחלה העולה ואח״כ אימורי החטאת וכדתנן בזבחים פ׳ כל התדיר. וע׳ להלן ט״ז כ״ה. אבל כאן היה ע״פ קבלה להקדים מעשה החטאת בשלימות. ואח״כ להביא העולה. והיינו כאשר צוה וגו׳ וע״ע במקרא י״ג בטעמו של דבר. מש״ה פי׳ הכתוב דבזה קדמה החטאת לעולה שלא כדין לדורות:

ונתנם במגס - בקערה של כלי שרת והקטירן כדכתיב (ויקרא טז) ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה ובגמרא פריך הא אכתי לא חזי להקטירן: