פרשנות מצטטת על ויקרא ט:יז

על העולה מלבד העולה למדנו שתקדים עולת התמיד פירוש דלשון מלבד עולת התמיד משמע שבא ליתן מעלה לעולת התמיד, וע"כ אין המעלה לומר שלא תהיה עולת התמיד נדחית לגמרי כשיש זבח שלמים דמהיכא תיתי זה לדחות החיוב מפני קרבן נדבה של זה אלא ע"כ המעלה היא לענין קדימה שתהיה לעולת התמיד. וכן הוא הכוונה בפרשת שמיני בפסוק מלבד עולת הבוקר שפירש"י כל אלה עשה אחר עולת התמיד הוא ג"כ מהוכחה, זו שאין מעלה אלא בקדימה. כן נראה לי, ולא כהרא"ם שכתב דכאן לא דייק הקדימה מדכתיב על, דהא לא משתמע אם להקדים אם לאחר אלא דייק מדכתיב בתריה אשר על העצים אשר על האש דמשמע שכבר ערכו העולה, ומ"ש רש"י גבי מלבד עולת הבוקר שהיינו לאחר התמיד סמך על מ"ש במקום אחר, ואשתמיטתיה מה דאיתא בברכות ריש פרק אלו דברים תדיר קודם, וכתב רש"י נפקא לן בזבחים מקרא דכתיב במוספין מלבד עולת הבוקר אשר לעולת התמיד כו' דמשמע לאחר הקרבת התמיד הקריבו למוספין וקא דרש אשר לעולת התמיד קרא יתירא למילף דבשביל שהיא תמיד הקדימה הכתוב ומכאן אתה למד לכל התדירין עכ"ל. הרי דמקרא דמלבד כו' לחוד שמעינן ההקדמה לעולת התמיד, וא"ל למה לי אשר על עולת התמיד דזה מלמד של"ת דוקא בקרבן הוה כן ולא בשאר מילי קמ"ל דתדיר קודם בכל דבר. אלא אי קשיא לי הא קשיא לי כיון דילפינן תדיר קודם בכל מקום מקרא דאשר לעולת התמיד למה לי כאן קרא דעל העולה הא פשיטא דתדיר קודם מקרא דאשר לעולת התמיד, ותו דא"כ יש כאן שני כתובים על תדיר קודם ושני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין. ונראה דהציווי דכאן הוא על המחשבה בשעת הערכה דאז צריך לכוון שתהיה עולת התמיד תחילה וזה מכוון בלשון רש"י שאמר שתקדים עולת התמיד כו' על המערכה, דומיא דפיגול דפוסל במחשבה וא"כ אין כאן שני כתובים בענין אחד דכאן מחדש הפסוק דין אחד מכח היתור:

על העולה מלבד העולה למדנו שתקדום עולת תמיד לכל קרבן על המערכה. פירוש עולת תמיד של שחר תקדום לכל קרבן ולאו מעל העולה לחודיה קא דייק לה דאי מיניה לחודיה שפירושו מלבד כמו שפירש בכמה מקומות לא משתמע אם להקדים אם לאחר אלא מדכתיב בתריה אשר על העצים אשר על האש הוא דקא דייק לה דמשמע שכבר ערכו עולה על העצים אשר על האש וכי האי גונא דייק בפרשת צו מקרא דוערך עליה העולה ואחר כך והקטיר עליה חלבי השלמים אם יביאו שם שלמים ואע"פ שבפרשת שמיני אינו כתוב שם אלא מלבד עולת הבקר ופירש שם רש"י כל אלה עשה אחר עולת התמיד אולי סמך על מה שפירש הכתוב במקום אחר ופי' המקרא הזה כמוהו דאם ולא כן למה לי וכי לא ידענו שעולת תמיד של שחר קרבה בכל יום קודם כל הקרבנות:

יד יד לקמיצה - כתיב במצורע עשיר ידו הימנית דלא איצטריך וכתיב בקמיצה יד וימלא כפו (ויקרא ט׳:י״ז) מה יד מצורע ימנית אף דקמיצה ימנית:

ויעל עליו וגו'. אַף בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי לַמִּלּוּאִים, שֶׁהוּא יוֹם הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, שִׁמֵּשׁ מֹשֶׁה וְהִקְרִיב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר, חוּץ מֵאוֹתָן שֶׁנִּצְטַוּוּ בוֹ בַיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר קְרַב אֶל הַמִּזְבֵּחַ וְגוֹמֵר (ויקרא ט'):