פרשנות מצטטת על ויקרא יט:כח

לא תתגודדו וכו׳ על מת וכו׳. עיין מ״ש בס״ד בפרשת קדושים על פירוש ושרט לנפש:

תתגודדו. כטעם ושרט לנפש מגזרה על כל ידים גדודות:

לא תתגדדו, הוא בכלל ושרט לנפש לא תתנו (ויקרא י"ט כ"ח), אלא שכאן פירש שהשריטה האמורה שם היא הגדידה המורגלת בין האמוריים, כדכתיב ויתגודדו כמשפטם (מ"א י"ח כ"ח):

ובבשרם לא ישרטו שרטת. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ לֹא תִתְּנוּ (ויקרא י"ט), יָכוֹל שָׂרַט חָמֵשׁ שְׂרִיטוֹת לֹא יְהֵא חַיָּב אֶלָּא אַחַת, תַּ"ל לֹא יִשְׂרְטוּ שָׂרָטֶת, לְחַיֵּב עַל כָּל שְׂרִיטָה וּשְׂרִיטָה, שֶׁתֵּבָה זוֹ יְתֵרָה הִיא לִדְרֹשׁ, שֶׁהָיָה לוֹ לִכְתֹּב לֹא יִשְׂרְטוּ וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהִיא שָׂרֶטֶת (ספרא; מב' כ'):

ולא יתגודד ולא יקרח להם. דרך האבלים להתגודד ולשרוט בשרם ולקרוח קרחה בראשם ומכל מקום לישראל אסור ולא הזכירו כאן אלא לדוגמת אבל: