פרשנות מצטטת על ויקרא י:ח

ויאמר ה׳‎ אל אהרן פרש״‎י למשה אמר שיאמר לאהרן, מי הצריך לרש״‎י לומר כך אלא הכי קאמר קרא אין הדין עמהם לצעוק ולומר, כל הקרב אל משכן ה׳‎ ימות שהרי כבר אמר הקב״‎ה על אהרן אתה ובניך וגו׳‎ ובלע״‎ז א״‎י או״‎ט די״‎ט. וזהו שפירש״‎י, למשה אמר שיאמר לאהרן לומר אמר כבר למשה בפרשת במדבר שיהיו הלויים שומרים שלא יקרב זר למקדש. וחזרה ונשנית כאן בשביל דבר שנתחדש בה, אתה ובניך ובית אביך וגו'. ובשביל שהיא סמוכה לאחריה לפרשת קרח שערער על הכהונה ולפניה לפרש קיום מתנות כהונה בברית מלח. אך חז״‎ק על פרש״‎י שהרי בספרי דרשו גבי וידבר ה׳‎ אל אהרן שומע אני דבר אל אהרן תלמוד לומר זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר הא למדנו שהדבור למשה שיאמר לאהרן.

"וידבר ה' אל משה". אונקלוס מתרגם: וּמַלֵּיל ה' עִם מֹשֶׁה. ושאלתי את ידידי ר' רפאל בנימין פוזן שי' על כך, והרי תשובתו: הארמית מבחינה בין 'אמירה אֶל', לבין 'דיבור אֶל': דיבור הוא הדדי, ולכן דיבור "אֶל" מתורגם "עִם". כנגד זאת באמירה "אֶל", השומע הוא פסיבי, ולכן גם בארמית תרגומה "אֶל" (לְ). מעיון בפסוקים מתברר שדיבור אֶל־ המתורגם עִם זהו רק בדיבור אדם לאדם, אבל דיבור ה' "אל" האדם מתורגם בקביעות לְ־ ולא עִם. והטעם, מכיוון שאדם אינו מסוגל להחזיר דיבור לה', אין לתרגם אצלו "עִם". יוצא מן הכלל הוא דיבור הקב"ה "אֶל" משה המתורגם בדרך הקבע "עִם" ולכן "וידבר ה' אל משה" מתורגם בקביעות "וּמַלֵּיל ה' עִם מֹשֶׁה", אבל "וידבר ה' אל אהרן" (ויקרא י, ח; במדבר יח, ח) מתורגם "וּמַלֵּיל ה' לְאַהֲרֹן" ולא "עם אהרן". בכך רומז המתרגם להפרש שבין נבואת משה לנבואת אהרן: אצל משה, שדרגת נבואתו היא בבחינת "פה אל פה" (במדבר יב, ח) הדיבור "אל משה" מתורגם "עם משה" לציון ההדדיות; כאשר משה שמע את הדיבור, היה מסוגל גם להשיב וזהו "עם". אבל הדיבור "אל אהרן" מתורגם "לאהרן" ולא "עִם" משום שהוא היה שומע פסיבי בלבד ולא היה מסוגל להשיב. ע"כ. וראה מש"כ להלן (ד, א) ובספר שמות (ו, יג). (פ' במדבר תשנ"ז)

וידם אהרן. קִבֵּל שָׂכָר עַל שְׁתִיקָתוֹ, וּמַה שָּׂכָר קִבֵּל? שֶׁנִּתְיַחֵד עִמּוֹ הַדִּבּוּר — שֶׁנֶּאֶמְרָה לוֹ לְבַדּוֹ פָּרָשַׁת שְׁתוּיֵי יַיִן (ויקרא רבה י"ב):

עֵת לַחֲשׁוֹת. פְּעָמִים שֶׁאָדָם שׁוֹתֵק וּמְקַבֵּל שָׂכָר, שֶׁנֶּאֱמַר, "וַיִּדֹּם אַהֲרֹן", וְזָכָה שֶׁנִּתְיַחֵד הַדִּבּוּר עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, "וַיְדַבֵּר ה' אֶל־אַהֲרֹן. . . יַיִן וְשֵׁכָר אַל־תֵּשְׁתְּ":