וְהַכֹּהֵן֩ הַגָּד֨וֹל מֵאֶחָ֜יו אֲֽשֶׁר־יוּצַ֥ק עַל־רֹאשׁ֣וֹ ׀ שֶׁ֤מֶן הַמִּשְׁחָה֙ וּמִלֵּ֣א אֶת־יָד֔וֹ לִלְבֹּ֖שׁ אֶת־הַבְּגָדִ֑ים אֶת־רֹאשׁוֹ֙ לֹ֣א יִפְרָ֔ע וּבְגָדָ֖יו לֹ֥א יִפְרֹֽם׃
קרית ספר
כ"ג צריך שיהיה גדול מאחיו בכל הדברים דכתיב הגדול סתם משמע דכולהו גדולות איתנהו ביה ואם אין לו ממון אחיו הכהנים מעשירין אותו יותר מעשיר שבכולן דכתיב גדול מאחיו דמשמע שהוא גדול מכל אחיו שאין גדול כמוהו ומשמע שגדולתו בא לו מהם כדכתיב גדול משל אחיו. ואם נתרבה מ"מ נתרבה [כדכתיב אשר יוצק על ראשו (ויקרא כא, י) מ"מ משמע דליכא בהו עיכובא] וכתיב הכהן הגדול מאחיו דמשמע נמי שנוהגין בו אחיו גדולה יתירה ואינו קורע על מתו כדכתיב ובגדיו לא יפרום ואינו מרבה פרע כדכתיב את ראשו לא יפרע ויהו' דר בירושלם כדי שיהא לעולם במקדש כדכתיב ומן המקדש לא יצא.
ברטנורא
שנפרס. לשון פרוסה. ואית דגרסי שנפרם, לשון ובגדיו לא יפרום (ויקרא כ״א:י׳):