פרשנות מצטטת על ויקרא כג:ו

4-6. לא נראית לבנה לשני ימים יכול יקדשוהו לאחר שני ימים ת"ל יום אין לו אלא יום אחד בלבד. בראב"ד ובמיוחס להר"ש הנ"ל מציינים למכילתא בא פ"ב, עמ' 8: אי מה שנה אחד מי"ב בה, אף חדש אחד מי"ב בו,⁸כלומר, ויעשו פעם ב' ימים ר"ח, ופעם שלשה ימים, כשנראה החדש ביום ל"ב. ושמא פירושו שנעבר את החודש אחד מי"ב בו, וממילא לא נצטרך לעבר את השנה, והרשות ביד ב"ד לבחור או בעיבור השנה, או בעיבור החדש אחד מי"ב בו, כשם שעושים עכשיו אומות העולם. וע"ז משיב ר' יצחק להלן שם: אם אמרת כן, כבר הלבנה באמצע רקיע, כלומר, ונמצא שאנו מונים לחמה, ולא ללבנה. ת"ל ובחמשה עשר יום לחדש הזה (ויקרא כ"ג, ו'), יום לחדש אתה מעברו אי אתה מעבר א' מי"ב בו. ואף שמתוך ההמשך שם מוכח שהכוונה יכול שנעשה בקביעות כן, מ"מ למדנו מן הכתוב שאין מעברין יותר מיום אחד. ועיין מ"ש בפי' הרש"ס הנ"ל, קס"ד ע"ד. ובכל פנים אין הברייתא שלנו עניין לתו"כ שם ה"ה והבבלי כ' א', וכאן אין מדברים כלל בעיבור לצורך, אלא בעיבור במקום שהחדשים שעברו היו חסרים, והלבנה נראית ביום ל"ב. ועיין בפירוש המיוחס להר"ש לתו"כ הנ"ל, צ"ד רע"ב.

ואם לומר שמתחיל בי"ד והכתיב עד יום האחד ועשרים לחדש. וקשה דלמא עד ולא עד בכלל ומליל י"ד מתחילין לאכול מצות עד יום כ"א שהן שבעת ימים ובמכילתא פ' בא תניא שבעת ימים עם יו"ט ראשון אתה אומר כן או אינו אלא חוץ ליו"ט ראשון ת"ל עד יום האחד ועשרים אי עד יום האחד ועשרים אוציא סמוך לעשרים ת"ל שבעת ימים ע"כ הרי מפורש דאיכא למימר עד יום וכו' עד ולא עד בכלל ומאי דדייק המכילתא מז' ימים לאו דיוקא הוא כדכתיבנא דעם יום י"ד הוא שבעה וי"ל דא"כ עד יום האחד ועשרים ל"ל ממילא הוה אמרי' הכי אלא ודאי לגלות עד ועד בכלל ובהכי ניחא מאי דמקשי תוס' בברכות דף ח' ע"ב בד"ה כאלו התענה תשיעי ועשירי והקשה רשב"א ומאי קושיא והא כתיב בראשון בי"ד יום לחדש בערב תאכלו מצות ואותו ערב ר"ל ערב של ט"ו ה"נ נימא מאי ערב ערב של עשירי וע"ש תירוצם. אבל לפי סוגיא זו לק"מ דהאי בערב נמי קאי אי"ד שמתחילין לבער ולבדוק בערב של ארבעה עשר אך קשה לי ומאי סלקא אדעתיה דש"ס שבערב תאכלו מצות קאי אערב של י"ד הא כתיב בפרשת אמור ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג המצות לה' שבעת ימים מצות תאכלו הרי מפורש דמתחילין לאכול מצות ביום ט"ו ולא ביום י"ד וי"ל דסד"א שבעת ימים חוץ ליו"ט הראשון אבל השתא דכתיב עד יום הכ"א ללמד שבעת ימים ולא יותר דאל"כ עד יום ל"ל א"נ מדסמיך ליה שבעת ימים בקרא דבתריה ואין להאריך:

התיב ר' יוחנן אחוי דרב ספרא והא תני אף בפסח כן. — פי' דכתיב (ויקרא כ"ג ו') חג המצות לה' שבעת ימים ודרשינן ע"ז בספרא שם (לפי גירסת הגר"א) שחגיגה כל שבעה.