פרשנות מצטטת על ויקרא כג:ט

15-16. יום טוב הראשון של פסח קורין בפרשת הנף שבתורת כהנים. וכ"ה בד ובכי"ל (אלא שבכי"ל: בפסח קורין וכו'). ובכי"ע: בפסח קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים. וכ"ה במשנתנו פ"ג מ"ה, ובברייתא שבבבלי ל"א א' בגי' כי"מ (ולפנינו חסר שם "שבתורת כהנים"). ואף לפי הגירסא שלפנינו פירושה שמתחילים בויקרא פכ"ג, ד', וקראו לכל הפרשה פרשת הנף ע"פ ויקרא כ"ג, ט' ואילך שם. ועיין בפסיקתא דר"כ פי' ח', ס"ח ע"ב, ופי' ט', ע"ג ע"א, ומ"ש הר"ל גינצבורג בפירושים וחי' לירושלמי ח"ג, עמ' 136 ואילך. ובבבלי (עיין ברש"י שם): ומפטירין בפסח גלגל, והאידנא דאיכא תרי יומי, יומא קמא בפסח גלגל, ולמחר בפסח יאשיהו. ובמשנתנו בסוף פירקין מסיים: וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל. מצותן שיהו קורין כל אחד ואחד בזמנו. וברי"ף כ"י שם (עיין דק"ס): משה תיקן להם שיהו קורין וכו'. ועיין מ"ש לעיל, שו' 13, ד"ה שואלין. ועיין בשאילתות פרש' נצבים ריש סי' קס"א ובהעמק שאלה שם. ועיין ראבי"ה סוף סי' תקצ"ה, עמ' 333.

ששת ימים. אמרו הקדמונים מהחל חרמש ויתכן להיות ביום השביעי דבק עם ששת ימים והבדילו מפאה אל פאה אחרת להזהיר לא תעשה מלאכה ולא אמר כל מלאכה והטעם כל מלאכת עבודה ובמקום שאמר כל מלאכה שם כתוב אך וכאשר הזכיר הפסח שהוא חייב לבא אל מקום הכבוד הזכיר החג השני גם השלישי ולא הזכיר יום תרועה ויום העשור כי אין הצבור מתחבר במקדש:

וטעם להזכיר כי תבאו אל הארץ. בעבור שישמרו כל השבתות במדבר ופסח בהר סיני כי זו הפרשה סמוכה להקמת המשכן: