פרשנות מצטטת על ויקרא כד:ג

הנר המערבי שממנו מדליקים חוזר במסורות שונות: "נר שתהא נר המערבי תדיר שממנו יהיה מתחיל ובו יהיה מסיים ובשעה שאחיו הכהנים נכנסים להשתחוות, הוא היה מקדם לפניהם. כיצד נכנס ומצא שתי נרות מזרחיים דולקים, מדשן את המזרחי ומניח את המערבי דולק, שממנו מדליקים את המנורה בין הערבים. מצאו שכבה מדשנו ומדליקו ממזבח העולה, תמיד אף בשבת, תמיד אף בטומאה" (ספרא, אמור פרשה יג ה"ו, קג ע"ג). כמו כן: " 'יאירו שבעת הנרות', שומע אני שיהו דולקים לעולם תלמוד לומר מערב עד בוקר (ויקרא כד ג) אי מערב עד בוקר [יכול יכבם? תלמוד לומר לפני ה' תמיד. הא כיצד? 'יאירו שבעת הנרות מערב עד בוקר] לפני ה' תמיד', שיהיה נר מערבי תדיר שממנו מדליק את המנורה בין הערבים" (ספרי במדבר, נט, עמ' 57). לכאורה המדרשים מדברים על נר מערבי ממש, בניגוד למשנה שדיברה על נר שני ממזרח. מעתה אנו תמהים האם לפנינו מחלוקת תנאית או שהמדרשים "לא הבינו" את המשנה והסבירו בפשטות שנר מערבי הוא המערבי מכולם, או שמא אנו מדקדקים יתר על המידה בקריאת המשנה או המדרשים.

וכי לאורה הוא צריך והלא כל אותם מ' שנה כו' - תימה אמאי נקט מ' שנה לעולם כל העולם כולו לאורו של מקום הולכין וי"מ וכי אהרן כשהיה נכנס לפנים לאורה היה צריך והלא מ'. שנה היה מאיר להם עמוד ענן בכל המקומות כדאמרינן בברייתא דמלאכת המשכן היה מסתכל בטפיח (ורואה בו) ויודע מה בתוכו בחבית ויודע מה בתוכה וכן משמע בת"כ דאכהנים קאי דגרס התם וכי צריכים לנר והלא כל אותן מ' שנה לא הוצרכו לנר שנא' כי ענן ה' על המשכן וגו' ומיהו בשלהי כל קרבנות (מנחות ד' כו: ושם) משמע דאשכינה קאי דמייתי לה גבי הא דא"ר אליעזר לא לאכילה אני צריך ולא לאורה אני צריך וקאמר נמי התם לפרוכת העדות עדות היא לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל וא"ת לאורה אני צריך והלא כל אותן ארבעים שנה:

לעולם היא נקראת על שמך. דאם לא כן, "אליך" למה לי, הוי למכתב 'ויקחו להם פרה אדומה'. והא דכתיב בפרשת אמור (ויקרא כד, ב) "ויקחו אליך שמן זית", לא קשיא, דהתם כך פירושו, שיקחו הם שמן זית לך, והם אינם צריכים לעשות שום דבר, רק שיקחו שמן זית, ואתה תהיה גומר את מצותו ליתן אותו לאהרן הכהן, ולצוות לו שיערוך אותו אהרן (שם שם ג). אבל כאן דכתיב בתריה (פסוק ג) "ונתתם אותה אל אלעזר הכהן", אם כן היו ישראל מתעסקין בנתינה לאלעזר, אם כן למה כתב "ויקחו אליך", והרי אלעזר שליח ישראל היה, כדכתיב "ונתתם אותה לאלעזר הכהן", ולמה כתב "אליך":