פרשנות מצטטת על ויקרא כו:ו

כִּי פִי ה׳ צְבָאוֹת דִּבֵּר. וְהֵיכָן דִּבֵּר ״וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ״ (ויקרא כו:ו):

ואמרו על החרב ואפי' אין דעת בני החיל להורגם אלא להרוג אומה אחרת ואין כוונתם אלא לעבור עליהם הרי היא צרה ומתריעין עליה ומהבטחות השם יתברך לישראל וחרב לא תעבור בארצכם. ואמר כמלא פי תנור ר"ל מקום מן הקרקע שיעורו כפי התנור וכן אמרו כמלא תנור וכבר אמר כי כשיראו החיות המזיקות ביום בישוב שמתריעין עליהם:

על כל אחת מן הצרות שנמנו, מתריעים עליהם – בכל מקום, מפני שהיא מכה מהלכת – צרה שמתפשטת ממקום למקום. המשפט "מפני שהיא מכה מהלכת" מוסב על כל הצרות שנמנו במשנה ולא רק על החרב, הצרה האחרונה שנמנתה במשנה. סדר מניית הצרות הושפע מלשונות המקרא. בספר ויקרא כתוב: "והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבֹר בארצכם" (כו ו), ולפני כן כתוב: "ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה" וגו' (כו ד).

בחרב. על ידי גייסות וכן הוא אומר וחרב לא תעבור בארצכם (ויקרא כו):

ויצא לקראתו. שדרש וחרב לא תעבור בארצכם (ויקרא כ״ו:ו׳) אפילו חרב של שלום לא תעבור בארצכם ולא ידע חטא ליצני הדור אשר אתרי הדלת קמו לסדור כמו שמפורש במסכת תענית: