פרשנות מצטטת על ויקרא כו:ט

דָּבָר אַחֵר, לְפִי שֶׁכָּל מִצְוֹת אֵלּוּ הֵם חוֹבַת הַגּוּף וְאֵינָן תְּלוּיִין בָּאָרֶץ, וְיִשְׂרָאֵל חַיָּבִים בָּהֶם בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ, בֵּין בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם בֵּין בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ קַיָּם, חוּץ מִן שְׁנֵי מִצְוֹת אֵלּוּ ״אָנֹכִי״ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ אֵינָן מִתְקַיְּמִים כִּי אִם בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל יוֹשְׁבִים עַל אַדְמָתָם וְיָאֵר ה׳ פָּנָיו אֲלֵיהֶם וּמְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּנוֹכֵחַ, כִּי אֵינָן בְּהֶסְתֵּר פָּנִים. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁגָּלוּ הַבָּנִים מֵעַל שֻׁלְחַן אֲבִיהֶם, אָז ״אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ״ אֵינוֹ מְקֻיָּם, כִּי כְבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קי:) שֶׁהַדָּר בְּחוּצָה לָאָרֶץ דּוֹמֶה כְּאִלּוּ אֵין לוֹ אֱלוֹהַּ כוּ׳, וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים״ אֵינוֹ מְקֻיָּם, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹכֵחָה (דברים כח סד) ״וַעֲבַדְתֶּם שָׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים״. פֵּרַשׁ רַשִׁ״י: מִתּוֹךְ שֶׁאַתָּה מַעֲלֶה מַס לְכוֹמְרֵי עֲבוֹדָה זָרָה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עֲבָדָם, עַד כָּאן. דִּבֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁתֵּי מִצְוֹת אֵלּוּ דַּוְקָא בְּנוֹכֵחַ, כִּי בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל בְּהַצְלָחָתָם נֶאֱמַר (ויקרא כו ט) ״וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם״, וְאָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַבֵּר עִמָּהֶם פָּנִים אֶל פָּנִים, וּבַזְּמַן הַהוּא מִתְקַיְּמִים שְׁתֵּי דִּבְּרוֹת אֵלּוּ, לְכָךְ נֶאֱמַר ״עַל פָּנַי״. אֲבָל שְׁאָר הַדִּבְּרוֹת מִתְקַיְּמִים אַף בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל בְּהֶסְתֵּר פָּנִים, עַל כֵּן הֵם נֶאֱמָרִים בִּלְשׁוֹן נִסְתָּר. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ (מכות כד.) ״אָנֹכִי״ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ מִפִּי הַגְּבוּרָה שְׁמַעֲנוּם, הִזְכִּירוּ דַּוְקָא כִּנּוּי לְשׁוֹן גְּבוּרָה כְּלַפֵּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה נֶאֱמַר עַל הַזְּמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל בְּשַׁלְוָתָם, וּבַזְּמַן הַהוּא מוֹסִיפִין כֹּחַ בִּגְבוּרָה שֶׁל מַעְלָה. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁהֵם בְּהֶסְתֵּר פָּנִים הֵם מְתִישִׁין כֹּחוֹ כִּבְיָכוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט האזינו תתקמה) שֶׁהַצַּדִּיקִים מוֹסִיפִין כֹּחַ בִּגְבוּרָה שֶׁל מַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד יז) ״וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה׳״. וְהָרְשָׁעִים מְתִישִׁין כֹּחוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ״צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי״. וְכָל זֶה נֶאֱמַר מִצַּד הַמְקַבְּלִים, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שִׁנּוּי לְמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ג ו) ״אֲנִי ה׳ לֹא שָׁנִיתִי״. אַךְ תַּשּׁוּת כֹּחַ זֶה הוּא בִּזְמַן שֶׁעֲוֹנוֹתָיו יִלְכְּדוּ אֶת הָרָשָׁע וְדִינוֹ חָרוּץ לְהַפְסִיק שֶׁפַע הַצִּנּוֹרוֹת מִמֶּנּוּ, נִרְאֶה כְּאִלּוּ יֵשׁ חָלִילָה תַּשּׁוּת כֹּחַ לְמַעְלָה אֲשֶׁר מָנְעָה מִלְּהֵטִיב עִמּוֹ. אֲבָל הַצַּדִּיקִים גּוֹרְמִים הַשְׁפָּעַת הַצִּנּוֹרוֹת, וְעַל יָדָם נִרְאֵית גְּבוּרָה שֶׁלְּמַעְלָה.

ישר יחזו פנימו: ואיש ישר יחזו פניו על דרך ופניתי אליכם (ויקרא כו ט). פנימו כמו פניו; וכן כי יסכן עלימו משכיל (איוב כב ב) כמו עליו. או פרוש ישר יחזו פנימו: על דרך אני בצדק אחזה פניך (תהלים יז טו). או פרוש פנימו: פניהם כמשמעו, כי מ"ם וא"ו לשון רבים. ופרושו: כי פני הצדיקים יחזו האל שהוא ישר. ובדרש (שוחר טוב בשנוי קצת): לא היה לו לומר אלא ישרים יחזו פניו, או ישר יחזה פניו: מהו ישר יחזו פנימו? אלא לישרו של עולם יחזו פניהם של ישרים.

את פניך: כשתאים אליו פניך זו היא השמחה הגדולה שתהיה לו. לא ישמח ברב חילו וברב זהבו וכספו, אלא עם פניך שתפנה אליו, כמו ופניתי אליכם (ויקרא כו ט), ותאיר אליו פניך. ופנות פני האל ואור פניו היא ההצלחה שנותן לאדם בכל אשר יעשה.