אֲנִ֞י יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֤אתִי אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מִֽהְיֹ֥ת לָהֶ֖ם עֲבָדִ֑ים וָאֶשְׁבֹּר֙ מֹטֹ֣ת עֻלְּכֶ֔ם וָאוֹלֵ֥ךְ אֶתְכֶ֖ם קֽוֹמְמִיּֽוּת׃ (פ)
מגלה עמוקות
או יאמר לפי שמשה עלה אל אלקים עמו לקבל ד' פעמים אלהי"ם כמו שאהרן עומד לקבל ד' פעמים דין ז"ש (שם נג) ואת עצומי"ם בגימ' ד' פעמים ד"ין כי הוצרך משה לקבור שכ ד' קליפות שבח"ל ז"ש (שם) לכן אחלק לו ברבי"ם דורשי רשומות דרשו ר"ום ב"בל י"ון מ"די נרמז במלת ר"ב ל"ך בגימטריא ד' ר"אשי א"בות נ"זיקין אלו (דניאל יב) ואלה לחרפות ולדרא"ן דרא"ן נוטריקון ד' ר"אשי א"בות נ"זיקין וכן ב"ערר ה"ירדן מ"זרחה ש"מש ר"ת ב'מ'ש'ה שאם ש"ור ב"ור מ"בעה ה"בער כלם נכנעו בו ולפי ששני גליות החריבו שני בתים כמ"ש במזמור (תהלים קלז) על נהרות בבל זכור י"י לבני אדום דהיינו אלו השנים רום החריב בית שני ובבל בית ראשון ז"ש רב לך כי הוצרך משה להיות קבור בח"ל שאילו בא לא"י והיה לו חלק במקדש לא שלט אומה ולשון במעשה ידיו כמ"ש ע"פ (שם לג) לישרים נאוה תהלה שבנוה צדיקים לא שלטה רומה ולשון ואולי בא משה לארץ ישראל אזי כשחטאו אזי יהיה העונש עליהם ולא על בית המקדש ז"ש (שם עט) מזמור לאסף אלקים באו גוים בנחלתיך שכילה חמתו בעצים עז"א רב לך יש לך לחרוב ב"ה לכן אל תוסף דבר אני עוד עבור שלא יאבדו ישראל והנה ב' חטאים עשו ישראל שהחריבו ב' מקדשות ועל שניהם בא משה והתפלל (במדבר יד) סלח נא לעו העם הזה אמר רב לך רמז לו שהוא לקח ער"ב ר"ב עמו והם גרמו את העגל ועל מרגלים אמר ל"ך כד"א (שם יג) שלך לך אנשים והקב"ה לא שלח רק ל"ך איני מצוה אותך באופן שבתיבת ר"ב ל"ך רמז לו שבשניהם חטא וזה היה לשון הרע של דתן ואבירם כמ"ש שם בפ' קרח ע"פ דרש של ר' שמלאי אמר נגד העגל (ישעיה נג) תחת אשר הערה למות נפשו ונגד מרגלים (שם) ואת פושעים נמנה שהוצרך למנות עם מתי מדבר ז"ש בפ' דברים אחר שליחות מרגלים גם בי התאנף י"י וכה"א במזמור (תהלים עו) אשתוללו אבירי לב אלו משה ואהרן שנתרשלו ידיהם בשעת שליחות מרגלים גרם שנמו שנתם ר"ל שנקבר במדבר ואפשר שד' טעמים מבוארים בפסוק זה שהוצרך משה להיות קבור במדבר הא' עבור עגל לפי שהוציא שם רע על בתולות ישראל שהקב"ה אמר (שמו' לב) לך רד כי שחת עמך ר"ל ערב רב והוא אמר (שם) למה י"י יחרה אפך בעמך על ישראל בעצמם וע"י שהוציא שס רע עליהם הוצרך להיות אצלם לקיים קרא (דברים כב) ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה כל ימיו ז"ש הטעם הראשון שמת שם תחת אשר הערה נפשו למות בשעת עגל גם טעם שני (שם לג) ויתא ראשי עם ז"ש והוא את פושעים נמנה הטעם השלישי הוא ח"טא ר"בים נש"א ר"ת ח'ר'ן שנקבר נגד חרון אף שנקבר מול בית פעור שפוער פיו לבלע את ישראל כיון שרואה קברו של משה חוזר לאחוריו (שם לד) ולא ידע איש רע בליעל את קבורתו וגם נרמז רבי"ם (תהלים לא) כי שמעתי דבת רבי"ם מגור מסביב הטעם הרביעי ולפושעים יפגיע שהוא הוצרך להיות קבור שם להתפלל על כל הדורות גם זה אחד מן הטעמים כמ"ש הקב"ה למשה (במדבר לא) נקום נקמת בני ישראל ר"ל אותה הנקמה שהיה לו למד"הד ליקח מן בני ישראל כי (דברים כה) תחסם שור בדישו וכבר היה החימה על ראשיהון של ישראל וז"ס אות מ' שחטף פנחס ברמ"ח שבידו אותו הכופר (ישעיה מג) נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתיך ז"ש נקום נקמת בני ישראל אותה הנקמה תקח מאת המדינים וא"ח יותר רוצה המקטרג בבהמה הנפסלת בשחיטה ע"י ישראל מכמה המיתות מאליהם וכן רוצה מא' מישראל מכמה גוים לז"א אחר תאסף אל עמיך שמשה הוא כפרתו של ישראל ובזה נח רוגזו של מקטרג ז"ש (שם נג) והוא חטא רבים נשא ולפושעים יפגיע ז"ש רב לך ע"ד (שמות יט) ונפל ממנו רב טול רב שבהם ובזה הס קטיגור ח"טא רבי"ם נ"שא ר"ת בגי' ג' פעמים אלהי"ם שע"כ רצה משה לכנוס לא"י לבסס כל בתי דינים וע"כ נקרא יר"וש"לים תמן ג' ב"ד דהיינו שם של אלהים כפשוטו עולה פ"ו וריבוע אלהים עולה ר' כזה א' א"ל אל"ה [אלה"י] אלהי"ם הרי ר' עליה אתמר (שיר ח) ומאתים לנוטרים את פריו ומילוי אלהים כזה א"לף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם בגימטרי' ש' ונרמז בפסוק (ויקרא כו) והייתי לכם לאלהים וגו' ואשבור מוטות עולכם ואולך אתכם קוממיות דפליגי ביה (סנהדרין) חד אמר שתי קומות של א"הר שהם מאה ב' פעמים מאה הרי מאתים וחד אמר ג' קומות הרי שלש מאות ותרווייהו איתניהו וכן (שמות יט) ומשה עלה אל אלקים להנחותם במדבר מקום נחש שרף עקרב וצמאון אמר על משה (משלי יח) תחנונים ידבר ר"ש זה משה לפי שאלו ב"ד היו שם ועשיר זה יהושע שהיה לו זכות ירושל"ם בגימ' (שם) ועשי"ר יענה עזות והם קולות שופ"ר:
מדרש בחדוש
ורב כמו שנא' רבבה וכו' אין רבבה במקום זה מלשון אלפים ורבבות אלא רוצה לומר מלבד מ"ש חכמים שהיו הנשים הולכו' ויולדות בשדות. והיו נבלעי' בקרקע. וכשהיו גדולים היו צומחים כעשב הארץ. עוד י"ל שהיו גדלים בקומה מהרה כצמח השדה. באופן שילד בן שנה היה גדול כבן עשרים. וכן אמרו על ואולך אתכם קוממיות בקומה זקופה וגבוהה. וזהו שאמר ותרבי ותגדלי כלו' הרבוי שאמרתי אינו ריבוי מספרי שזה כבר נאמר. אלא הוא רבוי הגדלת הקומה:
אבן עזרא
מוטה. כמו מטת עלכם (ויקרא כ"ו י"ג), והנה הטעם להחפיש העבדים, ככתוב בספר ירמיהו [ל"ד]: