פרשנות מצטטת על ויקרא כו:יד

לשמוע אל בלעם, לקבלא מן בלעם. בשאר מקומות יקשר בהפעל "קבל" בתרגומו לל' ופה קשר אותו למלת "מן"? אבל המתבונן היטב בקשורי הפעל הזה בארמית, יראה כי כשבא בעברית הפעל "שמע" נקשר בל' או במלת אל" כמו (לעיל י"ח י"ט) ית' "קבל ל" [בראשית ג' י"ז, ט"ז ב', ויקרא כ"ו י"ד, י"ח כ"א, וכאלה רבות] וכשבא הפעל "שמע" נקשר בב', ית' לפעמים "מן" כמו "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה" [בראשית י"א כ"ב] תרגם "כל דתימר לך שרה קבל מנה" ולפעמים בל' [דברים ד' ל', כ"ו י"ד, כ"ז י', ל' ב'] ולפעמים בב' [שם ח' כ', ל' ח' יו"ד].

ברכות וקללות. אם בחקותי. להודיע שעל עסקי החטא באה פורענות לעולם, ויחזרו בתשובה וינצלו מצרתם:

בתעניות – בימי תענית. המשנה אינה מבדילה בין תענית לתענית, ולפי פשוטה מסתבר שהיא כוללת את ארבעת הצומות ואת כל התעניות שגוזרים על הציבור. אולם במסכת סופרים (פי"ז ה"כ, עמ' 303) מצויה הבחנה בין הצומות אשר אין חלות בהם כל החומרות לבין הצומות האחרים, שכן אמור בה: "ובתעניות של תשעה באב ושבע אחרונות של עצירת גשמים⁵⁷²רק בשבעה צומות אחרונים אלו "מתריעין ונועלין את החנויות" (משנה, תענית פ"א מ"ו). ברכות וקללות (כבהמשך במשנתנו) אבל תעניות אחרות ויחל משה" (שמות לב יא ואילך). כבר בתוספתא (פ"ג [ד] ה"ח) מצינו שינוי וגיוון של הקריאה בתשעה באב: "בתשעה באב קורין כי תוליד בנים (דברים ד כה)⁵⁷³כך כנכון בכ"י ערפורט. בכ"י וינה המשפט נקטע. , אחרים אומרים: ואם לא תשמעו לי (ויקרא כו יד)"⁵⁷⁴ראו התשובה המיוחסת לרב שר שלום גאון שמצויה בחמדה גנוזה, סימן קמד; תשובת הגאונים ליק, סימן עט, ובאוסף תשובות רב שר שלום, סימן נט, ראו בהערת המהדיר, הערה 1; אוצר הגאונים, סימן ריט (עמ' 59). .

האלה והשבועה. אלות הברית אשר השבעתנו בחורב והיה אם לא תשמעו וגומר, כל הקללות הכתובות שם:

אשליך מעל פני. כתנאי שביני וביניכם ואם לא תשמעו לי (ויקרא כ״ו:י״ד) מה נאמר והשימותי את מקדשיכם: