פרשנות מצטטת על ויקרא כו:כז

וּבַעֲבוּר שֶׁהִזְכִּיר רֶמֶז עַל הַגְּאֻלָּה וְעַל הַתְּמוּרָה, חָזַר וְהִזְכִּיר רֶמֶז שֶׁלֹּא יִכְלוּ יִשְׂרָאֵל בְּאֹרֶךְ הַגָּלוּת, בְּאָמְרוֹ ״וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְתוֹכְכֶם וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם״, כִּי מִשְׁכָּן הַיְינוּ מִשְׁכַּן הָעֵדוּת, שֶׁנִּקְרָא מִשְׁכָּן לְפִי שֶׁנִּתְמַשְׁכֵּן בַּעֲוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּבְנוֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁכָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לִתֵּן מַשְׁכּוֹן בְּחוֹבוֹ אֵין הַבַּעַל חוֹב גּוֹבֶה נְפָשׁוֹת. כָּךְ נָתַן ה׳ לְיִשְׂרָאֵל הַמִּשְׁכָּן כְּדֵי לְמַשְׁכְּנוֹ אִם יֶחֶטְאוּ וִיכַלֶּה חֲמָתוֹ בְּעֵצִים וַאֲבָנִים, וְעַל יְדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָקוֹם לִגְבּוֹת חוֹבוֹ בְּמִקַּרְקְעֵי, ״לֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם״, רְצוֹנוֹ לוֹמַר לֹא אֶצְטָרֵךְ לִקְבֹּעַ אֶת קֹבְעָיו נֶפֶשׁ (ע״פ משלי כב כג). וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּקְּלָלוֹת ״וְגָעֲלָה נַפְשִׁי אֶתְכֶם״, הַיְינוּ שֶׁאִם גַּם אַחַר הַחֻרְבָּן לֹא תִקְחוּ מוּסָר, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר תְּחִלָּה ״וְשָׁבַרְתִּי גְּאוֹן עֻזְּכֶם״, פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְאַחַר כָּךְ כְּתִיב ״וְאִם בְּזֹאת לֹא תִשְׁמְעוּ לִי״ וְגוֹ׳, וְעַל זֶה אָמַר, אַחַר שֶׁכְּבָר חָרַב גְּאוֹן עֻזְּכֶם וְשׁוּב אֵין לִי מָקוֹם לִגְבּוֹת חוֹבִי כִּי אִם מִן הַנְּפָשׁוֹת, עַל כֵּן נֶאֱמַר ״וְגָעֲלָה נַפְשִׁי אֶתְכֶם״. וּמַה שֶּׁכָּתוּב ״לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם״ (כו מד), הַיְינוּ דַּוְקָא גִּעוּל שֶׁל כִּלָּיוֹן לֹא יִגְעָלֵם, אֲבָל סְתָם גִּעוּל נְפָשׁוֹת יִהְיֶה אִם גַּם אַחַר הַחֻרְבָּן לֹא יִוָּסְרוּ.

הנני משליח בך וגו' את הערוב. לא תמצא באחת המכות שיזכיר הכתוב את המכה בה"א הידיעה והיה ראוי שיאמר הכתוב הנני משליח בך ערוב, אבל הערוב הזה לא היה יצירה חדשה רק שהיתה מכה משולחת להשליח בהם את הערוב שבמדבר כענין שכתוב בפורענות והשלחתי בכם את חית השדה, ומה שהזכיר למעלה את כל גבולך בצפרדעים, לא היה יצירה חדשה ג"כ, כי מן המים עלו והשריצו מן היאור זה מזה.

חַד אָמַר שֵׁשׁ מֵאוֹת סִדְרֵי מִשְׁנָה. נראה לי בס"ד שש מאות הוא מספר 'בית יעקוב' [600] מלא בוא"ו שעולין שש מאות כי תורה שבכתב נקראת 'בית ישראל' ותורה שבעל פה 'בית יעקב' ולכן כל מצות דרבנן הם בסוד יעקב ומצות דאורייתא הם בסוד ישראל כנודע.
גם שש מאות הוא מספר שם מצפץ [300] ב' פעמים ששם זה הוא חלוף שם הוי־ה בא־ת ב־ש והוא נרתק לשם הוי־ה כן המשנה נרתק של תורה שבכתב על דרך מה שאמר רבינו האר"י ז"ל דשם אדנ־י [65] הוא מספר היכל [65] כי הוא נרתק של שם הוי־ה.
והנה באלו השש מאות סדרי משנה שהם תורת אמת נכניע דרגא דשקר [600] שמספרו ת"ר ולכן מניחין שני ש' בתפילין של ראש כנגד שש מאות סדרי משנה ולכן אמר וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם הֳ' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ (דברים כח, י), ואמר רבי אליעזר אלו תפלין שבראש.
ונמצא תחלה היו שש מאות סדרים עתה הם ששה דוקא והנה שש בקריאה הוא רוצה לומר ששה ובמספר הוא שש מאות ותחילה היו ה'שש' [600] במספר ועתה נשארו במשמעות הקריאה, רמז לדבר (ויקרא כו, כז) וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי בְּקֶרִי אַף אָנִי אֵלֵךְ עִמָּכֶם בַּחֲמַת קֶרִי, לשון קריאה שאמעט השגתכם ותחלה היו השש במאות ועתה נעשו באחדים ותחלה היו כמנין צדקות [600] וכאשר נתמעטו צדקות שלהם נתמעטו גם הסדרים של המשנה ולכן אמר ביחזקאל (יחזקאל טז, י) וָאֶחְבְּשֵׁךְ בַּשֵּׁשׁ וַאֲכַסֵּךְ מֶשִׁי, כי לעולם הם שש אך תחלה במספר ואחר כך במשמעות הקריאה.
ומה שאמר 'חַד אָמַר שְׁבַע מֵאוֹת' נראה לי בס"ד כמספר 'יצירה עשיה' [700] כי עסק התורה עולה עד היצירה ונמצא מתקן יצירה ועשיה כי העשיה היא קודם היצירה ועובר עליה גם כן.