וְהִשְׁמַדְתִּ֞י אֶת־בָּמֹֽתֵיכֶ֗ם וְהִכְרַתִּי֙ אֶת־חַמָּ֣נֵיכֶ֔ם וְנָֽתַתִּי֙ אֶת־פִּגְרֵיכֶ֔ם עַל־פִּגְרֵ֖י גִּלּוּלֵיכֶ֑ם וְגָעֲלָ֥ה נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃
עץ יוסף
שמואל פתח כו'. הוא אתא נמי למימר טעם למה שכתב ויהי בימי אחשורוש שהוא לשון וי כדלעיל. וסבירא ליה דצרת המן מפני שהשתחוו לצלם נבוכדנצר, וכדי שלא יקשה א"כ וכי משוא פנים יש בדבר פתח בהאי פתחא דדריש לא געלתים במדי, והיינו שלא היה עבודה זרה ממש להיות נגעלים בו כאומר בעבודה זרה (ויקרא כו, ל) וגעלה נפשי אתכם, כי לא עשו אלא לפנים כדמתרץ בפרק קמא דמגילה (יב, א), ובחזית (שיר השירים רבה ז, יג) פסוק (שם ז, ח) זאת קומתך (יפה ענף):
מלבי"ם באור המילות
מגוללה. ענין מיאוס וטינוף על פגרי גלוליכם (ויקרא כ״ו:ל׳), ועמשא מתגולל בדם (ש"ב כ') :